פר"ק 46394-02-14

תקציר

המבקשת ביקשה לפסול את השופט המפקח על כמה מהתיקים שלה, לרבות הליכי פשיטת רגל ופירוק, בשל חוסר משוא פנים לכאורה. ההטיה הנטענת של השופטת יוחסה לסיבות שונות, ובהן קרבתה של מזכירת בית המשפט לאחד מעורכי הדין המעורבים, התכתבות של השופטת עם עורך דין אחר ותחושתה של המבקשת כי השופט התעלם מטענותיה ופעל שלא כדין. כמו כן הציגה המבקשת טענות עובדתיות רבות, לרבות זיוף חתימתה וקנוניה גדולה בה היו מעורבים גורמים רבים, אשר לדעתה השפיעה על יכולתו של השופט לנהל את תביעתה ללא משוא פנים. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הפסילה. הודגש כי גם בקשת הפסילה הקודמת של המבקשת נדחתה, בניגוד לטענתה כי היא הוכרעה ללא נימוק. החברות המעורבות בתיקי המבקש היו בשלבים מתקדמים, והמבקשת עצמה לא הייתה בעלת דין נדרשת בבקשות התלויות ועומדות. מרבית טענותיו העובדתיות של המבקש לא היו קשורות לבקשת הפסילה וגם הן לא נתמכו בראיות. יתרה מכך, הבהירה השופטת כי אכן שקלה את טענות המבקש במהלך ההליך וביססה את החלטותיה אך ורק על המידע והטיעונים שהוצגו. ההחלטות שהתקבלו היו מנומקות ומבוססות על העובדות והחוק. בנוסף, חלק מהחלטות בית המשפט המוזכרות בבקשה התקבלו בהסכמת הנושים ולא הוגש עליהן ערעור במועד המתאים. טענותיו של המבקש נמצאו סובייקטיביות וחסרות תימוכין, ומשכך לא הקימו עילה לפסילה. השופטת התייחסה גם לטענות ספציפיות בנוגע לזיוף חתימות והתכתבויות עם עורך דין, והבהירה כי אלה אינן משפיעות לגופו של עניין ואינן מצדיקות פסילה. לפיכך נדחתה הבקשה, אם כי השופט בחר שלא לדון בתיקים עד שיוכרע ערעור מתוכנן על ההחלטה, כדי להימנע מבעיות אפשריות. למבקש נמסר על תקופת הערעור בת עשרת הימים.