עפס"פ 60029-03-25

תקציר

בסדר גמור, הנה ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים בו, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין עפס"פ 60029-03-25** **מבוא:** פסק הדין של כבוד הנשיא יצחק עמית בבית המשפט העליון עוסק בערעור על החלטתו של בית משפט השלום באשקלון, אשר דחה בקשה לפסילת המותב (השופט) מלדון בעניינו של המערער. הערעור נסוב על השאלה האם התקיימו נסיבות המצדיקות פסילת שופט, לאור העובדה שהשופט נתן החלטה בבקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת תפוסים, עוד בטרם נדונה עמדת המערער. **עובדות הרקע:** 1. **בקשת המשיבה להארכת תוקף החזקת תפוסים:** המשיבה (מדינת ישראל) הגישה בקשה להאריך את תוקף החזקת תפוסים השייכים למערער ב-180 ימים נוספים, מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת החיפוש"). 2. **החלטת בית משפט השלום (מעמד צד אחד):** בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיבה באותו היום, ללא קבלת עמדת המערער וללא קיום דיון בעל-פה. 3. **בקשת המערער לביטול ההחלטה:** המערער הגיש בקשה דחופה לביטול ההחלטה, בטענה שהיא ניתנה בניגוד לסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), המחייב, לטענתו, קיום דיון בעל-פה. 4. **החלטת בית משפט השלום (דחיית טענת אי-סמכות והצעת אפשרות תגובה):** בית המשפט קבע כי הבקשה להארכת החזקת תפוסים הוגשה מכוח פקודת החיפוש ולא מכוח החסד"פ, ולכן לא קיימת חובה לקיים דיון פרונטאלי. עם זאת, לפנים משורת הדין, איפשר למערער להגיש את עמדתו בכתב. 5. **בקשת פסלות המותב:** המערער הגיש תגובה ובה עתר לפסילת המותב מלדון, בטענה כי דעתו "ננעלה" נוכח ההחלטה הראשונית, וכן חזר על טענתו לגבי הצורך בדיון בעל-פה. 6. **החלטת בית משפט השלום (דחיית בקשת הפסלות):** בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, תוך שקבע כי המערער קיבל הזדמנות להציג את עמדתו, וכי עצם הדבר מעיד על כך שדעתו לא "ננעלה". **הליכי הערעור בבית המשפט העליון:** 1. **טענת המערער בערעור:** המערער טען בערעור כי עצם העובדה שהמותב הביע עמדה נחרצת בבקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים, ללא שמיעת עמדתו ובניגוד לסעיף 126 לחסד"פ, מצדיקה את פסילתו. לעמדתו, שאלת קיום הדיון בכתב או בעל-פה אינה רלוונטית לבקשת הפסלות. 2. **החלטת בית המשפט העליון:** כבוד הנשיא עמית דחה את הערעור, אף ללא צורך בתשובת המשיבה. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** * **כלל הפסלות – "חשש ממשי למשוא פנים":** * הפסיקה קובעת את מבחן "חשש ממשי למשוא פנים" כקריטריון לפסילת שופט, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. נקבע כי מבחן זה הוא מבחן אובייקטיבי. * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין מדגיש כי **עצם העובדה ששופט נתן החלטה ראשונית, גם אם היא נדרשת בחינה מחדש, אינה פוסלת אותו בהכרח מלשבת בדין.** לצורך פסילה, יש לבחון אם "דעתו של בית המשפט ננעלה, כך שלא יוכל לבחון את החלטתו בנפש חפצה במסגרת דיון מחדש". * בענייננו, בית המשפט העליון סבר כי בכך שהותב איפשר למערער להגיש את טיעוניו בכתב, ואף ציין כי היה שוקל דיון בעל-פה, לא הוטל ספק ביכולתו של המותב לבחון את השיקולים באופן אובייקטיבי. * **הבחנה בין הליכים וסמכויות:** * **הבחנה משפטית מהותית:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין סמכות שעל פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) לבין הליכים המתנהלים על פי חוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ). * **השלכה על חובת דיון בעל-פה:** בית משפט השלום קבע, ובית המשפט העליון אימץ, כי בקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים מכוח סעיף 35 לפקודת החיפוש אינה כפופה לחובת הדיון בעל-פה המעוגנת בסעיף 126 לחסד"פ. הבחנה זו חשובה, שכן היא קובעת את הפרוצדורה הדיונית החלה על כל סוג בקשה. * **הליך ערעור על החלטת פסלות:** * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין קובע כי ככל שהמערער סבור כי נפלה שגגה בהחלטת המותב, **הדרך הראויה להתמודדות היא באמצעות הליכי ערעור, ולא באמצעות בקשה לפסילת המותב.** בקשת פסלות נועדה למקרים של חשש אמיתי למשוא פנים, ולא כדרך לעקוף החלטות דיוניות שאינן מקובלות על הצד. * **קיום דיון בעל-פה בערעור פסלות:** * **אי-חובה:** פסק הדין מאשרר הלכה קיימת לפיה "אין חובה לקיים דיון על פה בערעור פסלות, אף כאשר ההליך העיקרי הוא הליך פלילי, וניתן להכריע בערעור בהתבסס על טיעונים בכתב בלבד". * **ציטוט פסיקתי:** להדגמה, הובא ע"פ 2966/15 אסילקו לעבודות בנייה וחקלאות בע"מ נ' מדינת ישראל. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את האיזון בין הצורך להבטיח הליך הוגן ונטול פניות, לבין מניעת שימוש לרעה בהליכי פסלות שופט. בית המשפט העליון חזר על העיקרון כי החלטה דיונית ראשונית של שופט אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילתו, כל עוד נשמרת יכולתו לבחון את הטיעונים מחדש. כמו כן, פסק הדין מחדד את ההבחנה בין סעיפים שונים בחקיקה הפלילית בנוגע לחובת קיום דיון בעל-פה, וקובע כי הדרך הנכונה לערער על החלטות דיוניות היא באמצעות הליכי ערעור, ולא בקשת פסלות. הדחייה המוחלטת של הערעור, ללא צורך בתשובה, מעידה על חוסר בסיס משפטי לטענות המערער.