ע"א 789/89

תקציר

בתביעת רשלנות רפואית ביטל בית המשפט העליון דחייה קודמת של תביעה נגד בית חולים לאחר ששורה של טעויות במהלך ניתוח קיסרי הותירו יילוד עם שיתוק מוחין. אמו של המערער עברה הרדמה כללית לצורך ההליך, במהלכה שישה ניסיונות אינטובציה שלא צלחו גרמו לאם לסבול מתת חמצון, מה שגרם למצוקה עוברית ולפגיעה קשה בלידה. פסק הדין הראשוני דחה את התביעה, וקבע כי הנזק יכול היה לנבוע מסיבות אחרות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי מתקיימים יסודותיו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין, והעביר את נטל ההוכחה אל המשיב. בית המשפט ציין כי קשיי אינטובציה, אף שהם נדירים, אינם עולים אוטומטית לכדי רשלנות, אך במקרה זה, היעדר ראיות עובדתיות או עדויות של הצוות הרפואי המטפל הותיר את הטענה ללא הסבר. בית המשפט מתח ביקורת על בית החולים על כך שלא ניהל רישומים נאותים, דבר שמנע מהמערער ומבית המשפט גישה לראיות שעשויות לזכות אותו. הואיל והראיות הצביעו על רשלנות סבירה יותר מאשר לא, וללא ראיות נגדיות מספקות מבית החולים, הגיע בית המשפט למסקנה כי בית החולים אחראי לנזקיו של המערער. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי להעריך את היקף הנזקים.