ע"א 378/78

תקציר

במקרה דנן בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין שכר טרחת עורך דין בגין מחלוקת מס עיזבון, התייחס השופט חיים כהן לטענת המערערים כי הם זכאים לשיעור גבוה יותר של שכר טרחת עורך דין בהתאם לתעריף המינימום של לשכת עורכי הדין. הערעור נבע ממחלוקת על 821,319 ל"י במס עיזבון, כאשר המערערת תבעה 61,600 ל"י או 43,120 ל"י כשכר טרחה, תלוי אם המקרה נתפס כפשרה. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק רק 1,000 ל"י. המערער טען כי החלטה זו צריכה לשקף את השיעורים המנחים של לשכת עורכי הדין, כפי שאומצו בשנת 1966 על ידי נשיאת בית המשפט העליון, אם כי שיקול הדעת לסטות על בסיס פרטי המקרה נותר בעינו. במהלך ההליך, שכלל משא ומתן מתמשך ודיונים חלקיים בעדים, הסכים המשיב בסופו של דבר לערעור, והותיר את ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט. השופט כהן אישר את פסיקת ההוצאות הנומינלית של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי שיקול הדעת של בית המשפט, שהושפע מנסיבותיו הייחודיות של המקרה, הופעל כראוי. נסיבות אלה כללו הנחות סבירות של פקיד מס עיזבון בהתבסס על דיווחי המס של המערער והצורך הפוטנציאלי להעריך מחדש את חלוקת ההכנסות בין המערער לבין אביו המנוח. בית המשפט קבע כי ללא כל טעות משפטית ברורה או שימוש לרעה בשיקול הדעת, פסיקת שכר הטרחה הנומינלית הייתה מוצדקת. לפיכך נדחה הערעור, ללא צו נוסף להוצאות, החלטה שנתמכה על ידי השופטים ברק ובן פורת.