ע"ע 463/08

תקציר

התיק סובב סביב דרישתה של עובדת לכלול תשלומים מסוימים שקיבלה מהמעסיק שלה - המתויגים כתשלומי אחזקת רכב - בחישוב פיצויי הפיטורים שלה. המערערת, שעבדה כחשבת שכר, טענה כי תשלומים אלה הם למעשה תוספת פיקטיבית לשכרה ולכן יש לכלול אותם בשכרה הקובע בעת פיטורים. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה והוביל אותה לערער על ההחלטה. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם תשלומי אחזקת הרכב היו מותנים או בלתי מותנים. המערערת טענה כי מעולם לא השתמשה ברכבה לעבודה וקיבלה את התשלומים ללא קשר להוצאות בפועל, דבר המעיד על כך שהם לא היו כבולים לתנאים כלשהם. עם זאת, המעסיקה הציגה תנאים לפיהם קיבלו העובדים תשלומים אלה, אותם מילאה המערערת, לרבות החזקת רכב, החזקת רישיון נהיגה תקף והצהירה כי נסעה לעבודה ברכב. בית המשפט, בהסכמתו עם פסק דינו של בית הדין האזורי, מצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי התשלומים היו פיקטיביים. הודגש כי אכן התקיימו התנאים לקבלת התשלומים וכי למערערת נגרמו הוצאות בנסיעה לעבודה ברכבה הפרטי. יתר על כן, העובדה שהשתמשה לעיתים בתחבורה ציבורית לא שללה את אופיים המותנה של תשלומי אחזקת הרכב. ככלל, הערעור נדחה, ובית המשפט פסק לטובת המעסיק והורה למערערת לכסות את הוצאות המעסיק ושכר טרחת עורך דין.