ו"ע 1059/05

תקציר

פסק הדין דן בערעור על סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין, המאפשר החזר מס ששולם על מכירת זכויות במקרקעין במקרה של ביטול המכירה. המשיב, רשות המסים, אישר תחילה ביטול עסקת מכר אך בהמשך חזר בו מהחלטתו לאחר שבחן מחדש את המסמכים וקבע כי נפלה טעות. המערערת טענה כי אישורה הראשוני של רשות המסים צריך לעמוד, ואילו רשות המסים טענה כי בסמכותה לתקן את השומה בתוך ארבע שנים בשל טעות. בית המשפט מצדד ברשות המסים וקובע כי החלטתה לבטל את הביטול הייתה כדין לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, המאפשר תיקון שומות בשל עובדות שהתגלו לאחרונה, הצהרות שגויות של המוכר או טעויות בשומה. בית המשפט מסכים גם עם עמדת רשות המסים כי ביטול עסקת המכר לא היה אמיתי, בנימוק של היעדר הסבר סביר לחמש השנים שחלפו בין המכירה לביטולה, כמו גם העברת הנכס לצדדים שלישיים, דבר שאינו מאפשר להשיב את המצב על כנו. כמו כן, בית המשפט מוצא כי העסקה וביטולה היו בין "צדדים משפחתיים", דבר המעלה חשד לגבי אמיתות הביטול. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי החלטת המשיב אינה יכולה להיות שבויה בטעות, במיוחד כזו שאינה סופית, ויש אינטרס ציבורי לתקן טעויות כאלה. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של רשות המסים.