תפ"ח 4039/07

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות של התעללות מינית בשתי בנותיה של אשתו מנישואים קודמים. ההתעללות החלה כשהבת הגדולה הייתה בת 12 ונמשכה עד גיל 20. ההתעללות בבת הצעירה החלה כשהייתה בת 14 ונמשכה עד גיל 16. ההתעללות כללה אונס, מעשים מגונים ותקיפה. כמו כן, הבנות עברו התעללות פיזית ונפשית על ידי הנאשם, אשר יצר אווירה של פחד בבית. הם לא הורשו לצאת מהבית, להביא חברים או לשמור על פרטיות. ההתעללות דווחה לרשויות על ידי הבת הגדולה לאחר שהצעירה התוודתה בפניה על ההתעללות ממנה סבלה. האם, שהייתה תלויה כלכלית בנאשם ופחדה ממנו, סירבה בתחילה להאמין לבנותיה, אך בהמשך העידה לטובתן. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי הבנות משקרות כדי להוציא אותו מהבית. בית המשפט מצא את עדויותיהן של הנערות אמינות ועקביות, ונתמכות בראיות ובעדויות אחרות, לרבות זו של אחיהן ודודן. גם עדותה של האם תמכה בעדותה של הבנות, למרות ניסיונה לחזור בה מדבריה המקוריים במהלך המשפט. התנהגותו של הנאשם כלפי המשפחה, אי הכחשתו המפורטת את הטענות ושקריו על דוכן העדים – כל אלה נלקחו בחשבון בפסק הדין.