ת"א 45976-11-17

תקציר

התובע היה מעורב בשתי תאונות דרכים נפרדות והגיש תביעת נזיקין כנגד הנתבעים, שהיו אחראים לתאונות. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי כל נתבע יפצה את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה שגרם. השופט קבע תחילה את אחריות הנתבעים לתאונות ועבר להעריך את נזקי התובע. בגין התאונה הראשונה נקבעה לתובע נכות אורתופדית בשיעור של 2.24%, וכתוצאה מכך נגרם לכאב ולסבל נזקים בסך 12,000 ₪. מאחר והתובע לא נעדר מעבודתו עקב תאונה זו, לא נפסקו פיצויים בגין אובדן השתכרות בעבר או אובדן כושר עבודה. באשר לתאונה השנייה, נגרמו לתובע 14.68% נכות, מתוכם 5.2% נכות אורתופדית ו-10% נכות ראומטולוגית. השופט פסק לתובע 25,870 ש"ח בגין כאב וסבל, 181,850 ש"ח בגין הפסד השתכרות בעבר, 22,731 ש"ח בגין הפסד פנסיה בעבר, 302,224 ש"ח בגין אובדן השתכרות עתידית, 37,778 ש"ח בגין הפסד פנסיה עתידי, 7,000 ש"ח בגין סיוע לזולת ו-15,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. סך הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה השנייה חושבו ב-592,453 שקל. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בהתאם, בצירוף חלק יחסי מהוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונשא זכות ערעור כדין.