ע"ע 13098-10-22

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך על זכויות עובדים בין עובד שעבד כמנקה לבין המערערת, ששכרה קבלני ניקיון למתן שירותי ניקיון בחצרי השוק שלהם. בית הדין האזורי פסק לטובת העובדת, והטיל על המערערת אחריות אזרחית בגין זכויות סוציאליות שונות לפי החוק להגברת אכיפת דיני העבודה. המערערת טענה כי לא התקיימו התנאים להטלת אחריות, אך בית המשפט העליון אישר את פסק דינו המפורט והמנומק היטב של בית המשפט האזורי בנקודה זו. השאלה השנייה נגעה להיקף חבותה של המערערת, כאשר בית המשפט העליון אישר את החבות בגמול שעות נוספות וגמול בגין חופשה שנתית, אך שינה את חישובי דמי החופשה וההבראה, וההפרשות לפנסיה בהתאם לפסקי דין קודמים. הסוגיה השלישית נגעה להשלכות כניסתם של קבלני הניקיון להליכי פירוק ולהשלכות על אחריותה של המערערת. בית הדין האזורי לא דן בכך, ולאחר פסק דינו התגלו ראיות חדשות. לפיכך, החזיר בית המשפט העליון את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך בירור ובירור, בפרט בסוגיה זו, תוך שהוא דוחה את הערעור באופן עקרוני. ככלל, פסק הדין חיזק את אחריותה של המערערת, אך נדרשת בחינה מחודשת של בית הדין האזורי לצורך סיום העניין.