ת"ח 7026-04-20

תקציר

הפרשה נסובה סביב רישומה של ספינה, שנרשמה בעבר בלוב תחת השם BADR, במרשם כלי השיט הישראלי. התובע, הבעלים הנוכחי של כלי השיט, טוען כי הרישום הכפול של הספינה – הן בלוב והן בישראל – אינו חוקי על פי המשפט הבינלאומי והדין הישראלי. הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי מכירת האנייה בהוראת פקיד בולגרי ובכתב הבעלות שבא בעקבותיה העבירו למעשה את זכויות הבעלות, ובכך הצדיקו את הרישום הישראלי. עם זאת, השופט מצדד בתובע וקובע כי מאחר ורישומה של הספינה בלוב לא בוטל, רישומה בישראל אינו חוקי. החלטת השופט מתבססת על כמה נקודות מרכזיות: אמנות בינלאומיות בלב ים, הקובעות כי ספינה יכולה להירשם רק תחת דגל של מדינה אחת, ולכן יש לה לאום אחד; הדין הישראלי, המיישר קו עם המשפט הבינלאומי בעניין זה ומכיר בסמכותה של המדינה שתחתיה מפליגה הספינה; וזכויות הבעלות הבלתי פתורות על האנייה, ההופכות את הרישום הישראלי ללא תקף. מאחר שאין ביטול רישום האנייה בלוב, ובהיעדר פסיקות של בתי משפט לטובת טענת הנתבע לאנייה, השופט פוסק לטובת התובע. פסק הדין מורה אפוא על ביטול רישום האנייה בישראל, תוך הדגשה כי הוא אינו קובע זכויות קניין, אליהן ניתן להתייחס בהליך נפרד. הנתבעת נדרשת גם לשאת בהוצאות המשפט של התובעת, בסך 30,000 ₪.