תת"ע 6359-11-12

תקציר

על מערכת A-3, שהותקנה על ידי משטרת ישראל כדי לאכוף באופן אוטומטי את חוקי התנועה, הוגש ערעור בבית המשפט. המערכת מצלמת כלי רכב ומשתמשת בתמונות כדי לאכוף שתי עבירות תנועה: נסיעה באור אדום ונהיגה במהירות מופרזת. המדינה ביקשה להשתמש בראיות שנאספו בשיטה זו בהליכים פליליים. ההגנה טענה כי המערכת אינה אמינה. בית המשפט בחן את אמינות המערכת, כיול ועמידתה בדרישות החוק. שלושה עדי תביעה, בהם מומחה, העידו על תפעול המערכת, תהליך הכיול והניטור מרחוק. בית המשפט ביקר במיקום המערכת ובדק את מרכיביה הפיזיים. עדותו של מומחה התביעה, הנתמכת בניסויים ובבדיקות, ביססה את אמינות המערכת. בית המשפט מצא את עדותו של המומחה אמינה וקיבל אותה במלואה, מתוך אמונה שמערכת א-3 מכויילת ומתוחזקת במדויק. המומחה הסביר כי מדידת המהירות של המערכת הייתה מדויקת בטווח של 0.5 קמ"ש, ועמדה בדרישות המדינה. בית המשפט שיבח את משטרת ישראל על גישתה המקצועית והרצינית להטמעת מערכת A-3, בניגוד לביקורת קודמת על מכשירים אחרים. ההגנה בחרה שלא להציג חוות דעת מומחה נגדית, ובית המשפט מצא מעבר לכל ספק סביר כי מערכת א-3 סיפקה ראיות מדויקות וקבילות. מאחר שהמדינה הוכיחה את העובדות שהוצגו בכתבי האישום, הרשיע בית המשפט את כל הנאשמים בעבירות שיוחסו להם. פסק דין זה מהווה תקדים למהימנותה של מערכת א-3 כראיה קבילה בהליך הפלילי.