ע"א 11498/07

תקציר

נסוב נסוב סביב דירת מגורים בירושלים שבבעלות המערערים, שהמשיב, בנו של הדייר המוגן לשעבר של המערערים שנפטר, טוען לזכות שכירות. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם המשיב זכאי להיות דייר מוגן לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר, אשר יזכה אותו להמשיך ולהתגורר בדירה. הדבר תלוי בשני תנאים: האם התגורר המשיב עם אמו בדירה לפחות שישה חודשים לפני מותה, והאם הייתה לו דירה נוספת לגור בה בעת מותה. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת המשיב, אך ערכאת הערעור, בהחלטה פה אחד, הופכת קביעה זו. השופטים מסכימים כי המשיב אכן מילא את התנאי הראשון בכך שהתגורר עם אמו טרם מותה, אולם הם מוצאים כי הייתה לו דירה נוספת, הרשומה על שמו, במבשרת ציון, בה הייתה לו זכות חוקית להתגורר. בית המשפט מפרש את החוק כדורש זכות חוקית למגורים בדירה אחרת, ולא מגורים פיזיים בפועל או יכולת מעשית להתגורר במקום אחר. מסקנתם היא כי עזיבתו מרצון של המשיב את דירתו שלו, בשל סכסוך עם אשתו, אין פירושה שאיבד את זכותו החוקית לגור בה. לפיכך, המשיב אינו זכאי להיות דייר מוגן, והמערערים זכאים לחזקה בדירה. השופטים אף מורים למשיב לכסות את שכר טרחת עורכי הדין של המערערים ולהוציא את ידו מהדירה בתוך 30 יום.