ת"א 17122-05-18

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת, תבעה פיצויים בגין פגיעות שנגרמו לה בעבודה. היא טענה כי תנאי עבודה לא נוחים, לרבות חום, חוסר אוורור ועבודה מונוטונית, גרמו לה להתעלף וליפול ממשטח מוגבה, וכתוצאה מכך נפצעו. עם זאת, השופט פסק נגד התובעת ולא מצא ראיות מספיקות לכך שתנאי העבודה היו בלתי סבירים או שהם גרמו לה להתעלפות. בנוסף, קבעה השופטת כי תכנון הרציף, שהיה חסר מעקות, מהווה הפרה של חובת הזהירות של הנתבעת. עם זאת, התביעה נדחתה משום שהתובעת לא הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לבין נזקיה. השופטת קיבלה את הטענה כי אובדן ההכרה של התובעת לא היה קשור למעשיה של הנתבעת, והיא לא הציגה ראיות המוכיחות כי אמצעי הבטיחות היו מונעים או ממתנים את תוצאות הנפילה. יתר על כן, שינוי הטיעון המפתיע של התובע להתמקד בעיצוב הפלטפורמה פגע ביכולתו של הנתבע להגן על עצמו ביעילות. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה בשל היעדר ראיות המבססות קשר סיבתי והורה לכל צד לשאת בהוצאות המשפט שלו.