ת"פ 34966-12-13

תקציר

הנאשם הואשם בשוד בכנופיה ובקשירת קשר לביצוע פשע. על פי כתב האישום, הנאשם ושני שותפים אלמונים קשרו קשר לשדוד את רכבו של נכה צה"ל שהתגורר בגפו. באישון לילה תקפו השלושה את א.ב.ן בביתו, קשרו אותו וגנבו את מפתחות רכבו ואת הטלפון הנייד שלו לאחר שאיימו עליו. הם גם ניסו לחלץ ממנו את הקוד של הרכב. לאחר מכן נמלטו השלושה מהמקום במכוניתו של ABN, אך נעצרו על ידי מחסום משטרתי. צמיגי הרכב נוקבו והשודדים נטשו את הרכב ונמלטו. הנאשם נעצר שלושה חודשים לאחר מכן לאחר שנמצא DNA תואם שלו על אזיקוני כבלים ששימשו לקשירת ABN. בעוד הנאשם הודה כי היה במקום, הוא טען כי היה רק שומר חיצוני ולא נכנס לבית ולא השתתף באופן פעיל בתקיפה ובאיומים שהושמעו כלפי ABN. בית המשפט מצא את ראיות התביעה משכנעות מעבר לכל ספק סביר והרשיע את הנאשם בשני האישומים. השופט מצא את עדותו של ABN אמינה, ועולה בקנה אחד עם צילומי מצלמות האבטחה ודברי הנאשם למודיע. גרסאותיו הרבות של הנאשם לאירועים נמצאו מלאות סתירות ושקרים, ועדותו נקבעה כבלתי אמינה. עוד קבע השופט כי הדנ"א של הנאשם על האזיקונים הצביע על כוונה ראשונית להשתמש בהם, וכי עדותו הכבושה בנוגע לבריחתו מהמקום אינה אמינה. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם היה שותף מלא לביצוע העבירות וכי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.