ע"א 9528/07

תקציר

מדובר בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין סכסוכים חוזיים והטעיה לכאורה בהסכמים הנוגעים לתוכנית ביטוח פנסיוני בין ישראל למערב גרמניה. בשנת 1973, אמנה אפשרה לתושבי ישראל להצטרף לתוכנית הפנסיה של מערב גרמניה, ודרשה פרמיה רטרואקטיבית עבור השתתפותם. פרי, ישראלי, הקים ארגון כדי לאפשר רישום המוני לתוכנית, שהסתיים מאוחר יותר בהרשעות פליליות שאינן קשורות לערעור. בינשטוק, ששיתף פעולה במקור עם פרי, ביקש לנתק את קשריו עם הארגון. הדבר הוביל להסכמים שונים לאורך השנים: ב-1983, הסכמים המבוססים על אחוזי רווח; בשנת 1986, אחד בסכום קבוע של מיליון מארק גרמני עם מות אמו של בינשטוק; והסכם משנת 1987 המעדכן את המוטב לגוף בעל השליטה של בינשטוק. ב-1993 תבעה החברה של בינשטוק בטענה שההסכם מ-1986 נגרם כתוצאה ממצגי שווא כוזבים של פרי לגבי פוטנציאל הרווח של הארגון. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בנימוק שבינשטוק דרש לקיים את ההסכם מ-1986 למרות שידע על ההטעיה הנטענת בסוף 1989. בית המשפט הדגיש היעדר פעולה בזמן לביטול ההסכם, וציין כי המשך המרדף של בינשטוק אחר הכסף המוסכם מצביע על אישור החוזים ולא על רצון לבטל אותם. גם תביעתה החלופית של המערערת לפיצויים בגין הפרת חובת תום לב נדחתה תוך ניסיון לעקוף את דחיית תביעות ביטול החוזה. בית המשפט אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר ואישר את העלויות המשמעותיות שהוטלו בשל ההתדיינות המשפטית הממושכת והיקף הראיות והעדויות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך פסיקת הוצאות כנגד המערערת.