ע"א 2662/20

תקציר

פסק הדין נובע מתביעה שהגישו 62 רוכשי דירות נגד חברת נדל"ן ומשרד הבינוי והשיכון בשל טעות בחוזי המכר שהפריזו בשטחי הדירות שנרכשו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הרוכשים, קבע כי חברת הנדל"ן הפרה את חוק המכר ולא עמדה בהתחייבויותיה, והורה לחברה ולמשרד לפצות את הרוכשים. חברת הנדל"ן ערערה על פסק הדין וביקשה עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. המבקשים טענו כי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים וכי ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום להם נזק בלתי הפיך, שכן יהיה קשה לגבות את תשלומי הפיצויים מהרוכשים אם הערעור יתקבל. הרוכשים התנגדו לבקשה, בטענה כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים וכי המבקש לא הוכיח סיכון קונקרטי לנזק בלתי הפיך. השופט קיבל חלקית את הבקשה והורה לחברת הנדל"ן לשלם לכל רוכש 60% מסכום הפיצוי, ואילו את 40% הנותרים יש להפקיד בבית המשפט המחוזי. החלטה זו נועדה לאזן בין הצורך של המבקשים בעיכוב ביצוע לבין זכותם של הרוכשים לקבל את סכום הפיצוי בהקדם. יש לשלם את מלוא הפיצוי אם הסכום הנקוב לא יופקד עד למועד שנקבע. השופט הדגיש כי אין לפרש את ההחלטה כהערכת סיכויי ההצלחה של הערעור וכי על חברת הנדל"ן לשלם לאלתר את שכר הטרחה שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי.