ע"א 35498-03-10

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בע"א 35498-03-10 שריקי נ' בורשטיין ואח': **נושא ההחלטה:** בקשה מטעם ערבים, שחויבו בפסק דין של בית משפט קמא, להצטרף כמערערים לערעור שהגיש החייב העיקרי. **רקע עובדתי:** * המערער (להלן: "החייב") שכר מהמשיבים חנות ומחסן ל תקופה של שנה עם שתי אופציות. * החייב לא פינה את המושכר במועד, והמשיבים תבעו פיצוי מוסכם. * בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה. * המבקשים (להלן: "הערבים") שימשו כערבים לחייב וחויבו אף הם בפסק הדין. * החייב הגיש ערעור על פסק הדין. * הערבים, שלא הגישו ערעור מטעמם, צורפו כמשיבים פורמליים. * הערבים מבקשים כעת להצטרף כמערערים לערעור שהוגש על ידי החייב, באמצעות תיקון כותרת כתב הערעור והצטרפות לטיעוניו. **טענות הערבים:** * הם סברו שלא יחויבו במלוא הסכום אם טענות החייב יתקבלו, ולכן לא ערערו. * רק בדיון נוכחי התבררה להם האפשרות לחובם במלוא הסכום, גם אם יופחת חיובו של החייב. * אי תיקון מעמדם יגרום להם פגיעה ישירה (חובם יותר מהחייב העיקרי) ועיוות דין. * סמכות בית המשפט לתיקון, צירוף והחלפת בעלי דין (תקנות 24, 424, 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). * שיקולי צדק, יעילות הדיון ומניעת התדיינויות עתידיות. **טענות המשיבים:** * הערבים מנסים "להשתחל" לערעור לאחר שחלף המועד להגשתו. * ניסיון דומה להצטרפות נדחה בדיון קודם. * הערבים הצהירו שלא יטענו ושלא הגישו ערעור. * שיהוי בהגשת הבקשה, המעיד על חוסר תום לב. * תקנה 24 עוסקת בצירוף צדדים שלישיים חיצוניים, לא במקרה זה. * שינוי מעמדם לא יסייע לקידום הדיון או לפתרון הסכסוך. * חוסר ההבנה של הערבים נובע ממחדליהם, שכן הם מיוצגים. **דיון והכרעה של בית המשפט:** **1. דחיית הבקשה לשינוי מעמד:** * בית המשפט קובע כי צודקים המשיבים בטענותיהם. * אף שתקנות 24 ו-425 מאפשרות צירוף צדדים, עיקרן הוא במקרה של צד שלא היה צד להליך קמא. * במקרה זה, הערבים היו צד להליך קמא וצורפו כמשיבים לערעור. משלא הגישו ערעור מטעמם, לכאורה השלימו עם תוצאות פסק הדין. * בית המשפט מצביע על שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, ועל העובדה שהערבים אף חזרו והבהירו בדיון כי אין בכוונתם להגיש ערעור. * סבור בית המשפט כי השימוש בתקנות על ידי הערבים נועד לעקוף את הוראות הדין בדבר מועד הגשת ערעור, הפקדת עירבון, וזאת לאחר שהדיון בערעור כבר תם. * כמו כן, אם היו הערבים מגישים ערעור מטעמם מלכתחילה, ייתכן שהמשיבים היו נוקטים בגישה שונה. * **לאור האמור, דין בקשתם להידחות.** **2. התייחסות לסמכות בית המשפט לפי תקנה 462 (סעיף 9 להחלטה):** * למרות דחיית הבקשה לשינוי מעמד, בית המשפט מכיר בצדקת הערבים בהפנותם לתקנה 462. * **תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט שלערעור מוסמך לפסוק גם לטובת בעל דין שלא ערער, וזאת ללא צורך בשינוי מעמדו.** * בית המשפט מציין כי סמכות זו ראוי להשתמש בה במקרים נדירים וחריגים. * **בהתחשב בסעיף 10 להחלטה (הדן במהות הערבות), בית המשפט סבור כי ייתכן שהמקרה דנן ייכלל בגדר אותם חריגים, ויהיה מקום להשתמש בסמכות חריגה זו.** **3. מהות הערבות (סעיף 10 להחלטה):** * בית המשפט סוקר את מהות הערבות לפי חוק הערבות, תשכ"ז-1967. * הערבות היא חיוב נלווה לחיוב העיקרי, ואין לה קיום עצמאי. * זכויות הבטוחה (קנייניות ואישיות) צמודות לחיובים שהן נוגעות להן. * בית המשפט מפנה לפסיקה הקובעת כי כל טענה שתעמוד לחייב הראשי (בעל החשבון במקרה המובא בפסיקה) - תעמוד גם לערבים. **4. המשך הדיון (סעיפים 11-13 להחלטה):** * בית המשפט, בהתחשב בסוגיית מהות הערבות, **מאפשר למשיבים להתייחס לשאלה, האם ככל שבית המשפט ימצא לנכון להפחית מחיובו של החייב, יש מקום להפעיל את סמכותו לפי תקנה 462 גם ביחס לערבים.** * המשיבים יגישו את התייחסותם עד ליום 25.12.10. * הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין. * המזכירות תמציא העתק ההחלטה ותביא את התיק לבחינה לאחר קבלת התייחסות המשיבים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **גמישות דיונית מול מועדים קבועים:** בית המשפט מתמודד עם המתח בין הצורך בגמישות דיונית כדי למנוע עיוות דין (דרך תקנות כמו 24, 425, 462) לבין החשיבות של שמירה על מועדים קבועים, ובפרט מועד הגשת ערעור (כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה ובפרקטיקה). * **הבחנה בין צירוף צדדים חדשים לשינוי מעמד של צד קיים:** בית המשפט מבחין בין תקנה 425 (העוסקת בצירוף צד שלא היה צד קודם) לבין המקרה הנדון, בו צד שהיה צד להליך קמא מבקש לשנות את מעמדו בערעור. * **הבחנה בין סעד לגבי המערער לבין סעד לגבי משיבים פורמאליים:** בית המשפט מקבל את טענת המשיבים כי שינוי מעמד הערבים ל"מערערים" לא יתרום לפתרון המחלוקת כפי שנגדרה, שכן הסעד המרכזי הינו בין המערער המקורי למשיבים. * **הכרה בסמכות חריגה לפי תקנה 462:** ההחלטה מדגישה כי לבית המשפט לערעורים סמכות רחבה לפסוק לטובת בעל דין שלא ערער (תקנה 462). אף שהסמכות זו אינה מופעלת דרך קבע, בית המשפט מותיר פתח להפעלתה במקרים חריגים, ובפרט לנוכח מהות הערבות. * **חידוש פוטנציאלי: הפעלת תקנה 462 במקרה של ערבים:** בית המשפט מצביע על אפשרות, שעדיין תלויה בהתייחסות המשיבים, להפעיל את סמכותו לפי תקנה 462 לא רק על מנת להקל על המערער, אלא גם על הערבים, כאשר הדבר נובע ממהות הערבות לפיה חיובם של הערבים נגזר מחיובו של החייב העיקרי. זוהי נקודה משפטית חשובה, המדגישה את ההשלכות של דיני הערבות על הליכים משפטיים. * **תום לב ושיהוי:** בית המשפט מתייחס בחומרה לשיהוי בהגשת הבקשה ולניסיון לכאורה לעקוף מועדים דיוניים, מה שהוביל לדחיית הבקשה לשינוי מעמד. **לסיכום:** בית המשפט החליט לדחות את בקשת הערבים לשנות את מעמדם ממשיבים פורמאליים למערערים, בעיקר בשל שיהוי, חוסר תום לב לכאורה, והעובדה שהבקשה הוגשה לאחר תום הדיון. עם זאת, בית המשפט פתח פתח להמשך דיון בסוגיית הפעלת סמכותו לפי תקנה 462, לאור מהות הערבות, כאשר הוא מאפשר למשיבים להתייחס לכך. החלטה זו משקפת את האיזון המורכב בין שמירה על סדרי דין קבועים לבין הרצון למנוע עיוות דין, תוך התייחסות ספציפית למעמדם הייחודי של ערבים.