תמ"ש 25500/06

תקציר

התובעת, אלמנה בת 81 ואמו של הנתבע, הגישה תביעה נגד בנה למתן פסק דין הצהרתי. התביעה ביקשה לבטל את התחייבות התובעת לתת לנתבעת מחצית מזכויותיה בנכס מקרקעין במתנה, בשל התנהגותה המחפירה של הנתבעת והפרת תנאי המתנה. עוד ביקש התובע להורות לרשויות הרלוונטיות למחוק כל רישום של המתנה ולהוציא את הנתבע וחפציו מהנכס. הרקע למחלוקת נוגע להחלטתו של התובע להבטיח את רווחתו של הנתבע על ידי מתן זכות קניין במתנה ללא כל תמורה. התובע טען כי המתנה מותנית בכך שהנתבע יבנה בית על הנכס בתוך שלושה חודשים. הנתבעת טענה כי המתנה הייתה ללא תנאי וכי התובעת ויתרה על זכותה לחזור בה מהמתנה, כפי שמעידה חתימת התובעת על ייפוי כוח בלתי חוזר, טפסי בקשה ומסמכים נוספים להעברת הזכויות הרכושיות. בית המשפט מצא כי המתנה אכן הייתה בלתי מותנית וכי התובע חתם על המסמכים האמורים. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל ראיה להתנהגות מחפירה של הנתבע כלפי התובע. גם טענת התובע כי הנתבע הפר את תנאי המתנה נדחתה, שכן בית המשפט מצא אותה בלתי סבירה ואינה נתמכת בראיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה לביטול המתנה ולכן דחה את התביעה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וההתחייבות לתת מתנה נדחתה כחסרת תוקף.