פ"א 11708-09-21

תקציר

השופט דחה את הערעור וקבע כי המערערים אינם זכאים לפיצוי מאוצר המדינה לאחר שזוכו מאשמת עבירות בנייה. על פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, זיכוי אינו מזכה את הנאשם אוטומטית בפיצויים, אשר נפסקים רק בנסיבות מיוחדות. השופט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים לא הוכיחו כי לא היה בסיס סביר להאשמה, נוכח בעלותם הבלתי מעורערת על החלקה בה בוצעו העבירות. יתר על כן, המערערים לא הצליחו להוכיח נסיבות כלשהן המצדיקות פיצוי. השופטת ציינה כי משך ההליך, אף שהוא משמעותי, אינו מצדיק פסיקת הוצאות, וגם אופי הזיכוי או נסיבותיהם האישיות של המערערים אינם מלמדים על עוול. השופט הדגיש כי שיקול הדעת לפסוק פיצויים נתון בידי בית המשפט קמא, והתערבות בערעור היא נדירה בשל היכרותו הקרובה יותר של האחרון עם פרטי המקרה. החלטה זו משקפת את עמדת בית המשפט כי כתב האישום נגד המערערים היה סביר, והתנהלות המדינה במהלך המשפט לא הצדיקה פיצוי.