ע"א 33449-10-14

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים ממחלוקת בין כפיר לתמיר בנוגע למכירת נכס. בית משפט קמא מצא כי האיחור של תמיר ברישום הנכס מהווה הפרה יסודית של החוזה, והורה לה לשלם לכפיר את הפיצוי המוסכם בסך 270,000 ₪. עם זאת, בית המשפט הפחית סכום זה ל-10,000 שקל, בטענה כי הסכום הראשוני אינו סביר. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. ערכאת הערעור מצאה כי קביעתו של בית משפט קמא כי נפלה הפרה יסודית היא סבירה, ודחתה את ערעורו של כפיר. באשר לערעור שכנגד, קבע בית המשפט כי מאחר שהצדדים ייחסו חשיבות עליונה למועד הרישום בחוזה, הנזק שנגרם לכפיר היה צפוי. עוד ציין בית המשפט כי תמיר לא הציגה כל ראיה המצדיקה הפחתת סכום הפיצוי. לפיכך דחה בית המשפט את הערעור שכנגד, וקבע כי על תמיר לשלם לכפיר את סכום הפיצוי המקורי בסך 270 אלף שקל. עוד הורה בית המשפט לתמיר לשאת בהוצאות המשפט של כפיר, שנקבעו על סך 20 אלף שקל, וקבע כי יש להשיב להם את הערבויות שהופקדו על ידי שני הצדדים.