ת"א 19776-08-13

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המשיבים להמצאת ערבות להוצאותיהם תידחה. על פי תקנה 519(א) לתקנות, לבית המשפט שיקול דעת להורות לתובע להעמיד ערבות להוצאות הנתבע, אך הדבר נדיר וקורה רק בנסיבות חריגות. תכליתה של תקנה זו היא להבטיח את זכותו של הנאשם לגשת לערכאות ולהגן על זכותו להתדיין, כפי שהוכרה בחוקה, ועל זכות הקניין שלו. מאחר שבמקרה זה לא חל אף אחד מהמצבים העיקריים המפורטים בתקנה – כתובת המבקשים ידועה והם אינם נמצאים בחו"ל – על בית המשפט לקבוע האם מקרה זה חריג וההליך חסר תוחלת בעליל. בעוד שנטל ההוכחה המוטל על המבקשים אינו קל, התביעה עצמה אינה נראית ריקה מתוכן, מה גם שהמשיבים הפחיתו את סכום תביעתם ולא ניתן להעריך במדויק את סיכויי ההצלחה בשלב זה. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מדובר במקרה חריג ודוחה את הבקשה לערובה, תוך מתן 30 יום לנתבעים להגיש כתב הגנה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ₪.