רע"א 4939/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. התביעה הראשונית הוגשה על ידי חברה בפירוק נגד המשיבים, אך נדחתה בבית משפט השלום ביום 6.11.2005. החברה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך עמדה בפני מועד אחרון להפקדת תשלום בטוחה. החברה ביקשה הארכה של מועד זה, וזה ניתן, אך הערעור נדחה בכל זאת בשל אי עמידה בלוח הזמנים. לאחר מכן הגישה החברה בקשה לבטל את פסק הדין, אך גם זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגישה המבקשת (ככל הנראה החברה) את הבקשה הנדונה בפני ערכאת הערעור, בטענה כי החלטת הערכאה הנמוכה לדחות את הערעור הייתה מופרזת, וכי המשיבים פעלו בחוסר תום לב. המשיבים טענו כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים וכי הדחייה מוצדקת. עוד טענו כי לא היה חוסר תום לב מצדם. לאחר ששקל את הטענות, החליט ערכאת הערעור לקבל את הבקשה, ולמעשה קיבל את הערעור על דחיית בית המשפט המחוזי. בית הדין הכיר בחשיבות אכיפת המועדים, אך סבר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, אי מתן הודעה על הפיטורים ולוחות הזמנים הקצרים הכרוכים בכך פירושם שהפיטורים קשים מדי. בית המשפט הדגיש את זכות הגישה לערכאות וסבר כי במקרה זה ראוי לקבל את הערעור לגופו. עוד נקבע בפסק הדין כי יש לבצע את הפיקדון עד ליום 12.10.2008, וקרא לחברה לוודא כי הוא יופקד במועדו. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות.