ת"א 31475-05-25

תקציר

## ניתוח משפטי: ה.א. 31475-05-25 אלקטרה בניה בע"מ נ' מגדלי בראשית דניאל - נדל"ן בע"מ **הקדמה:** פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני השופטת העמיתה יהודית שבח, עוסק בבקשתה של חברת אלקטרה בניה בע"מ (להלן: "אלקטרה") למינוי בורר ליישוב סכסוך שבינה לבין חברת מגדלי בראשית דניאל- נדל"ן בע"מ (להלן: "בראשית"). בראשית מתנגדת לבקשה. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **הסכם הבנייה:** אלקטרה ובראשית התקשרו בהסכם ביום 28.07.2019, לפיו ביצעה אלקטרה עבודות בניית מגדל מגורים עבור בראשית. 2. **סעיף יישוב סכסוכים:** סעיף 56 להסכם הבנייה כולל תניית בוררות רחבה, המחייבת את הצדדים לנסות ליישב סכסוכים באמצעות נציגיהם. במקרה של אי-הצלחה, נקבע כי סכסוכים יימסרו להכרעת בורר יחיד, אשר תחילה זוהה כאבינועם הראל, או בורר אחר שיוסכם על הצדדים. 3. **אירוע השריפה:** ביום 23.01.2023, פרצה שריפה במגדל הפרויקט, שהצריכה עבודות שיקום וגרמה לעיכוב במסירה ולחובת פיצוי לרוכשים. 4. **הסכם נוסף:** ביום 03.06.2024, חתמו הצדדים על הסכם נוסף בנוגע להיבט התזרימי בפרויקט, במסגרתו התחייבה בראשית להעביר לאלקטרה 90% מכספי הביטוח, ויתרת החיוב החוזי בניכוי 18 מיליון ש"ח. כמו כן, הוסכם באותו הסכם כי לאור פטירתו של הבורר המוסכם, יחליטו הצדדים על זהות בורר מחליף בתוך 26 ימים. 5. **מחלוקת הביטוח:** בראשית ביטחה את הפרויקט בחברת "מגדל" חברה לביטוח בע"מ. תביעתה של בראשית לחברת הביטוח בסך כ-154 מיליון ש"ח בגין נזקי השריפה, נדחתה ברובה על ידי חברת הביטוח, אשר אישרה פיצוי בסך 3 מיליון ש"ח בלבד, בטענה כי הפוליסה מכסה נזקים פיזיים בלבד ואינה מכסה נזקים כלכליים או תוצאתיים. 6. **הסדר פשרה עם חברת הביטוח:** בראשית טוענת כי הגיעה להסדר פשרה עם חברת הביטוח, ששילמה לה 113 מיליון ש"ח בגין נזקי השריפה. אלקטרה לא הכחישה זאת. 7. **החלפת ייצוג ושינוי עמדה:** בשל המחלוקת עם חברת הביטוח, הציעה בראשית, ביום 08.04.2025, לברר את כל המחלוקות בבית המשפט, ולא בבוררות, על מנת לכלול את חברת הביטוח בהליך ולקבל ממצאים אחידים. מאז, פסקו המגעים למינוי בורר. **ניתוח משפטי:** 1. **תוקפה של תניית הבוררות:** * בית המשפט קבע כי אין מחלוקת על תוקפה ותחולתה של תניית הבוררות הרחבה המעוגנת בסעיף 56 להסכם הבנייה. תניה זו מכסה "כל סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להסכם זה", לרבות סכסוכים כספיים, הפרות, דרישות כספיות, עיכובים בביצוע, איחור במסירה, טיב הבנייה, והשלמתה. * בית המשפט הדגיש את הלכת הבסיס לפיה "נקודת המוצא של בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול דעתו הינה העיקרון המורה כי ככלל, יש לתת תוקף להסכמת הצדדים ולקיים את הסכם הבוררות. בהתאם לעקרון זה, נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להצדיק דחיית בקשה למינוי בורר מקום שבו קיים הסכם בוררות מפורש בין הצדדים." (רע"א 2561/15 בראון נ' גונשיורובסקי). 2. **טענת בראשית בדבר שינוי נסיבות (השריפה):** * בית המשפט דחה את טענת בראשית כי אירוע השריפה מהווה "טעם מיוחד" להימנע מכיבוד תנית הבוררות. * **חוסר תום לב:** בית המשפט מצא כי עמדתה הנוכחית של בראשית אינה תמת לב, נוכח רצף התכתובות בין הצדדים, הן לפני השריפה והן לאחריה, כולל חודשים לאחר קבלת מכתב דחיית הכיסוי הביטוחי מחברת הביטוח. עמדה זו השתנתה, כך נרשם, לאחר החלפת ייצוג. * **העלאת דרישות לפני השריפה:** הובהר כי דרישת אלקטרה לתשלומים נוספים הועלתה עוד לפני פרוץ השריפה, ואינה מתמקדת אך ורק בה. ביום 04.01.2023, פנתה אלקטרה בדרישה להפעלת הליך בוררות בנוגע למספר נושאים, ביניהם "שינויים/שדרוגים/תוספות/הריסות שבוצעו". * **המשך דיון במינוי בורר לאחר השריפה:** גם לאחר השריפה, ואף לאחר קבלת חוות דעת הנדסית המטילה את האשמה על אלקטרה (01.02.2023), נוהל בין הצדדים שיח רציף בנוגע לזהות בורר, מבלי שבראשית ראתה בשריפה גורם מעכב. * **הסכם נוסף מחזק את הבוררות:** ההסכם הנוסף מיום 03.06.2024, העוסק בהיבט התזרימי, כלל במפורש את ההסכמה למנות בורר מחליף, חיזוק משמעותי להסכמה זו. * **החלפת ייצוג ושינוי טון:** בית המשפט מצא כי רק לאחר החלפת הייצוג המשפטי של בראשית, השתנה הטון, והעמדה עברה מניהול דיאלוג בנוגע לזהות הבורר, לסירוב לקיים הליך בוררות. ההתנהלות של בראשית, הכוללת "משיכת זמן" והצגת מצגים חד משמעיים, נזקפה לחובתה. 3. **השפעת סכסוך עם צד שלישי (חברת הביטוח):** * בית המשפט דחה את טענת בראשית כי בשל הסכסוך עם צד שלישי (חברת הביטוח), שאינו כבול בתנית בוררות, יש להימנע ממינוי בורר. * **הלכה נוהגת:** הכלל הוא כי יש לתת תוקף לתניית בוררות, ויימנעו ממינוי בורר רק במקרים חריגים, כאשר הפנייה לבוררות נעשית בחוסר תום לב, או שהסעד שיינתן בה לא יהיה בר ביצוע. הרצון לרכז את כל התביעות בהליך אחד אינו די בו כדי למנוע הליך בוררות. * **צפי למחלוקות ביטוחיות:** בית המשפט קבע כי היה צפוי, או לכל הפחות בראשית הייתה צריכה לצפות, כי במקרה של אירוע ביטוחי, יתעוררו מחלוקות בינה לבין חברת הביטוח. נוכח זאת, אי-הכללת הסכסוך הביטוחי בתנית הבוררות, או אי-סיוג תנית הבוררות עם אלקטרה, מהווים חוסר תכנון מצידה של בראשית. * **אפשרות לתביעת שיפוי:** אף אם יתגלו פסיקות סותרות, הדרך למניעתן אינה בהכרח ביטול הליך הבוררות. כפי שנקבע במקרים דומים, גם אם אלקטרה תימצא חייבת במסגרת הבוררות, פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעת שיפוי נגד צדדים רלוונטיים. * **אי-קיומו של חשש לפסיקות סותרות:** בית המשפט ציין כי המחלוקת בין בראשית לחברת הביטוח נוגעת לסוגיית כיסוי ביטוחי (נזקים ישירים מול נזקים תוצאתיים), בעוד המחלוקת בין בראשית לאלקטרה נוגעת לדרישת אלקטרה לתשלום בגין עבודות נוספות ועיכובים. לפיכך, לא ברור היכן נטוע החשש לפסיקות סותרות. * **טענת "יד אחת" נדחתה:** נדחתה טענת בראשית כי אלקטרה עלולה לעשות "יד אחת" עם חברת הביטוח נגדה, בשל היעדר כל תימוכין לכך. 4. **חידושים או יישומים של עקרונות משפטיים:** * **עמידה על תנית בוררות מול שינוי נסיבות:** פסק הדין מדגים את ההחשיבות המעשית שבית המשפט מייחס להסכמת צדדים לבוררות, וכיצד שינוי נסיבות, גם אם הוא משמעותי (כגון שריפה רחבת היקף), לא יגרור בהכרח ביטול הליך הבוררות, במיוחד כאשר הוכח כי הצד המבקש לבטל את הבוררות פעל בחוסר תום לב או שינה עמדתו באופן מפתיע. * **התנהלות תמת לב במשא ומתן למינוי בורר:** הפסיקה מדגישה את החשיבות של התנהלות תמת לב לאורך כל הליך הבוררות, החל משלב המשא ומתן למינוי הבורר. שינוי עמדה חד צדדי, לאחר ניהול משא ומתן ממושך, עלול להיתפס כהתנהלות בחוסר תום לב. * **גמישות בית המשפט במינוי בורר:** למרות קבלת הבקשה למינוי בורר, בית המשפט מעניק לצדדים שהות של 10 ימים להסכים על זהות בורר, ובמידה ולא יגיעו להסכמה, בית המשפט ידון במינוי בורר "כטוב בעיניו". הדבר מראה על גישה המעודדת שיתוף פעולה מצד הצדדים, אך שומר על סמכות בית המשפט להכריע במינוי במידת הצורך. **התוצאה:** בקשת אלקטרה למינוי בורר התקבלה. בראשית חויבה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ש"ח. ניתנה לצדדים שהות של 10 ימים להודיע לבית המשפט על שם בורר מוסכם, ובמידה ולא יסכימו, בית המשפט ימנה בורר. **מסקנה:** פסק דין זה מחזק את עקרון כיבוד הסכמי בוררות, ומדגיש כי טענות בדבר שינוי נסיבות או קיום סכסוכים עם צדדים שלישיים לא יביאו בהכרח לביטול הבוררות, בפרט כאשר התנהלותו של הצד המתנגד לבוררות עשויה להיחשב כחוסר תום לב.