ת"א 70836-12-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים העולים ממנה, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **עובדות הרקע:** התיק עוסק בשתי תביעות אזרחיות שהוגשו כנגד עורכי דין שמונו ככונסי נכסים. התביעות נוגעות לתפקודם של הכונסים במסגרת כינוס נכסים של נכסים השייכים לבני משפחה, עקב סכסוך משפחתי. התובעים בשני התיקים הם בני אותה משפחה. אחד הנתבעים, עו"ד חיים פרץ, מונה ככונס נכסים על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשנת 2012, וסיום כהונתו נקבע ליום 11.3.2018. הנתבע השני, עו"ד משה פרץ, הוא אחיו ועובד עמו. התובעים טוענים כי בשל פעולות ומחדלים של הנתבעים, חסרים סכומים משמעותיים בקופת הכינוס, ועליהם לשלם להם את חלקם בכספים אלו. תביעה אחת הוגשה בשנת 2020, והשנייה בשנת 2022. **הבקשה לצירוף תובע:** ההחלטה עוסקת בבקשתו של מר יואב נדב (להלן: "המבקש") להצטרף כתובע נוסף לשני התיקים, מכוח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ("תקנות סדר הדין"). המבקש טוען כי גם הוא זכאי לחלק מכספי הכינוס, בשיעור של 22%. לטענתו, נודע לו על עילת התביעה בשנת 2020, אך רק בשנת 2025 נודע לו על קיומן של התביעות הנוכחיות, ורק בינואר 2026 התברר לו שמדובר בתיקים דנן. המבקש מצהיר כי הוא מאמץ את מלוא כתבי הטענות והראיות של התובעים האחרים, מוותר על זכותו לחקור עדים ולהשתתף באופן אקטיבי בשמיעת הראיות, ומסכים שעניינו יתברר על בסיס התשתית הראייתית הקיימת. לטענתו, צירופו לא יגרום עיכוב או נזק, ודחייתו תסרבל הליכים ותגרום לתוצאות סותרות. **עמדות הצדדים:** * **הנתבעים:** מתנגדים לבקשה. טוענים כי המבקש לא הוכיח את שיעור זכאותו. טוענים כי צירופו יסרבל את ההליך, ידרוש בירור מורכב של הוצאות אישיות שיש להפחית מחלקו, וכי הבקשה הוגשה בשיהוי קיצוני, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. בנוסף, הם טוענים כי המבקש ידע על ההליכים כבר בשנת 2021, כפי שעולה מבקשה שהגיש בבית המשפט לענייני משפחה, בה צוין ההליך הנוכחי. לטענתם, המבקש פעל בחוסר תום לב ובניסיון לעקוף את דיני ההתיישנות. * **התובע גבריאל פרץ:** מתנגד לבקשה. טוען שצירופו יפגע בזכויותיו הדיוניות ויוביל לעיכוב נוסף, שכן הדבר יחייב הגשת כתבי הגנה ותצהירים מתוקנים. גם הוא מעלה טענות לגבי שיהוי והתיישנות. לטענתו, המבקש בחר שלא להגיש תביעה מטעמו לאורך השנים, והבקשה מהווה ניסיון "לקפוץ על עגלה" מוכנה. כמו כן, הוא טוען כי תקנה 46 אינה מאפשרת צירוף תובע חדש בניגוד לרצון התובעים המקוריים. * **התובעות יונה ונאווה נדב:** מצטרפות לטענות המתנגדים. **המסגרת הנורמטיבית:** בית המשפט מנתח את תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על צירוף בעל דין, בין היתר, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בהתנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני, והמטרה שהתיקון צפוי להשיג. בית המשפט מדגיש את השינוי הגישה הליברלית ששררה בעבר לגישה מחמירה יותר, בהתאם לנוסח החדש של התקנות. בבחינת בקשה לצירוף בעל דין, על בית המשפט לבחון: 1. **יעילות ההליך:** האם צירוף בעל הדין עולה בקנה אחד עם ניהול ההליך באופן יעיל, תוך התחשבות בשלב הדיוני. 2. **הכרעה שלמה ויעילה:** האם בעל הדין שצורף נדרש על מנת להכריע בצורה יעילה ושלמה בפלוגתאות העולות מן התביעה. 3. **התנגדות התובע:** כאשר התובע מתנגד לצירוף, יש לתת לכך משקל משמעותי, שכן התובע הוא "אדון לתביעתו". צירוף תובע כפוי נחשב לחריג. 4. **התיישנות:** בקשה להוספת עילה שהתיישנה תידחה. במקרים מסוימים, תיקון שלא חורג מעילת התביעה המקורית עשוי להתאפשר גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. **נימוקי ההחלטה (מדוע הבקשה נדחית):** 1. **שיהוי קיצוני והתיישנות:** הבקשה מוגשת 8 שנים לאחר סיום הליכי הכינוס. בית המשפט מזהה את טענת ההתיישנות כטענה משמעותית, אשר דיון בה עלול לסרבל ולהאריך את ההליך ולפגוע בזכויות הצדדים האחרים, במיוחד בשלב ההוכחות. 2. **התנהלות המבקש:** המבקש הודה כי ידע על הטענות בעניין כינוס הנכסים כבר בשנת 2020. התביעות הוגשו ב-2020 ו-2022. המבקש בחר שלא להגיש תביעה משלו ולא נתן כל הסבר לכך. 3. **מודעות להליך:** בית המשפט מצא כי המבקש היה מודע להליך הנוכחי כבר בשנת 2021, כפי שעולה מבקשה שהגיש בבית המשפט לענייני משפחה, שם אוזכר ההליך הנוכחי. גם אם טענתו בדבר חוסר ידיעה על מספרי התיקים נכונה, הוא יכול היה להגיע לפרטים המלאים גם אז. התנהלות זו, ובמיוחד אי-מתן מענה לטענות הנתבעים בנוגע למודעותו, מעלה חשד לחוסר תום לב קיצוני. 4. **שלב דיוני מתקדם:** ההליך נמצא בעיצומו של שלב ההוכחות. התקיימו חמש ישיבות הוכחות, תצהירים הוגשו, ומומחים ועדים נחקרו. צירוף המבקש, גם אם הוא מוותר על זכויות מסוימות, יחייב תיקון כתבי טענות, יאריך את הדיון, ועלול לגרור הוצאות נוספות לצדדים. 5. **ניצול השקעת הצדדים:** בית המשפט מכיר בטענת התובעים כי המבקש מבקש לנצל את ההשקעה וההוצאות שכבר הוציאו הצדדים ללא שישא בהן. 6. **התנגדות הצדדים:** ישנה התנגדות נחרצת של הנתבעים ושל תובע אחד (גבריאל פרץ) לבקשה. אף שהתובעות יונה ונאווה נדב הצטרפו ליתר הטענות, ההחלטה מדגישה את חשיבות התנגדות התובע המקורי. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי:** ההחלטה ממחישה את היישום המעשי של התקנה החדשה, המדגישה את הצורך בבחינה קפדנית של בקשות לתיקון כתבי טענות, תוך התחשבות בהתנהלות המבקש, בשלב הדיוני ובמטרת התיקון. * **התנגדות התובע כשיקול מרכזי:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו התובע הוא "אדון לתביעתו", וצירוף בעל דין חדש, במיוחד תובע, כנגד רצונו, יהיה בגדר חריג. הדבר נכון גם כאשר מדובר בבקשה לצירוף תובע, קל וחומר כאשר התובע המקורי מתנגד לכך. * **חוסר תום לב ושיהוי:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של התנהלות בתום לב והגשת בקשות במועד. שימוש לרעה בהליכי משפט, ניסיון לעקוף דיני התיישנות, והגשת בקשות בשלב מתקדם ללא הצדקה מספקת, עלולים להוביל לדחיית הבקשה. * **התיישנות כחסם מהותי:** בית המשפט מזהה את טענת ההתיישנות כגורם משמעותי שיש לקחת בחשבון, במיוחד כאשר בקשת הצירוף מוגשת לאחר זמן רב מסיום האירועים הנדונים. * **סדר דין אזרחי והתפתחות הפסיקה:** ההחלטה מביאה ציטוטים רלוונטיים מהפסיקה העדכנית (2021-2023) הנוגעים לתיקון כתבי טענות וצירוף בעלי דין, ומדגימה את האופן שבו בתי המשפט מיישמים את העקרונות הללו בהחלטותיהם. **לסיכום,** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום קפדני של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, תוך הדגשת שיקולים של יעילות הליך, הגינות דיונית, התנהלות הצדדים, והשלב המתקדם בו מצוי ההליך. בית המשפט דוחה את הבקשה לצירוף תובע בשל שיהוי קיצוני, התנהלות המבקש בחוסר תום לב, והשלב הדיוני המאוחר, אשר מצדיקים את דחיית הבקשה למרות הצהרות המבקש על ויתור על זכויות דיוניות.