ת"א 19234-06-15

תקציר

יורשיו של נספה השואה, שמעון מרמור, שרכשו קרקע ברמת ישי לפני שנספה בשואה, ביקשו לממש את זכותם לקבל את הקרקע שנרכשה על ידי מרמור או מקרקעין חלופיים שווי ערך, בהתאם להתחייבויות החוזיות של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ונרשמו על שמם. היורשים, שיוצגו על ידי עו"ד דוד הולוד והמשיכו הלאה על ידי יורשיו לאחר מותו, טענו כי שני הנתבעים חבים להם חובת נאמנות להשיב את הנכס שנרכש או את החלופה שלו בעין. מנגד, טענו הנתבעים כי פעלו בהתאם לחוק נכסי נספי השואה וכי קק"ל רשאית לשווק את הקרקעות תוך חיוב לתת ליורשים קרקע חלופית או את שוויה הכספי, כפי שיבחרו היורשים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הן חברת ההשבה והן קק"ל הפרו את חובתן כלפי היורשים בכך שלא אפשרו להם לקבל קרקע חלופית או את שוויה הכספי החל מינואר 2012, מועד החלטת ההשבה. נמצא כי קק"ל הפרה את חובתה החוזית ואת חובת הנאמנות המוטלת עליה כלפי התובעים, שכן לא ביצעה בחינה ראויה של קרקעות חלופיות והתנערה שלא כדין מחובתה לספק קרקע חלופית. יתר על כן, החברה להשבת רכוש, שהוקמה כדי להגן על האינטרסים של יורשי נספי השואה, לא מיצתה את זכויות היורשים וויתרה על קבלת קרקע חלופית בעין שלא כדין. פסק הדין קובע כי החברה להשבת רכוש וקק"ל יאפשרו לתובעים לבחור בין קבלת קרקע חלופית לפי שווי מוערך החל מינואר 2012 לבין קבלת השווי הכספי של הנכס נכון לאותו מועד, עם הפרשי ריבית והצמדה. קק"ל נדרשת לבצע בדיקה ראויה של קרקעות חלופיות על בסיס הנכס שנרכש על ידי מרמור, וזהות מוחלטת לא צריכה להיות קריטריון. כמו כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעים, כאשר קק"ל אחראית ל-18,000 ₪ וחברת ההשבה אחראית ל-6,000 ₪, שניהם ישולמו בתוך 30 יום.