ע"פ 5949/13

תקציר

בהחלטה משפטית זו החליטה ערכאת הערעור לדחות את ערעורו של המערער ולקבל את ערעורה הנגדי של המדינה, ובסופו של דבר הוחמר עונשו של המערער. התיק עסק בהאשמות חמורות של מעשי סדום, חטיפה ומעשים מגונים נגד המתלוננת, שבית משפט קמא מצא במקור אמינים למרות חוסר עקביות מסוים בעדותה. ערכאת הערעור קבעה, כי סתירות אלה אינן מערערות את ליבת גרסתה, במיוחד נוכח עדויות מאששות של עדים אחרים, ובראשם מוראד, ידידו של המערער, שאישר את הודאתו של המערער. האיחור של המתלוננת בדיווח על העבירה למשטרה הוסבר באופן מהימן, כמו גם השמטת מפגשים מיניים קודמים עם המערער, מחשש להשלכות משפחתיות. יסודות אלה, קבע בית המשפט, אינם מספיקים כדי להטיל ספק במהימנותה הכוללת של המתלוננת. עוד נמצא כי בית משפט קמא היה מקל מדי בגזר דינו הראשוני של המערער, שכן אופי העבירות מלמד על פגיעה משמעותית בקורבן. לפיכך הוגדל עונש המאסר שנגזר על המערער ל-6.5 שנים, והפיצוי למתלונן הועלה ל-25,000 ₪, שישולמו בתשלומים. ההחלטה מחזקת את הדעה כי יחסים קודמים בהסכמה אינם מפחיתים מחומרת התקיפה, ואישוש מהותי לעדות הקורבן נמצא כמצדיק עונש חמור יותר. על המערער להתחיל לרצות את עונשו ביום 8.4.2014, כפי שתואם עם שירות בתי הסוהר.