ע"א 65510-02-24

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך רכוש בין שני אחים לאחיינו. המערערים, פנחס כהן וצדוק איילה, הם בניהם של יוסף ובדרה כהן. המשיב, אליהו כהן, הוא בנו של יחיאל כהן, שהיה בן נוסף ליוסף ובאדרה. ליבת המחלוקת נסובה סביב חלקת אדמה שחכרו יוסף ובדרה מקק"ל. יוסף ובדרה חתמו על חוזה עם קק"ל, שאסר עליהם להעביר את הקרקע לאחרים. עם זאת, יוסף ובדרה חתמו גם על הסכם מתנה עם יחיאל ואשתו רומיה, מתוך כוונה להעניק להם את מלוא הזכויות במבנה שנבנה על הקרקע ואף בקרקע עצמה. הסכם המתנה היה בניגוד לחוזה החכירה עם קק"ל. לאחר מותם של יוסף, בדרה, רומיה ויחיאל, התגלע סכסוך בין המערערים לבין המשיב על הזכויות בנכס. המערערים טענו כי הסכם המתנה אינו תקף וביקשו לפנות את המשיב מהבניין. המשיב, שירש את זכויותיו של יחיאל, טען כי יש לו זכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, תוך הכרה בזכותו להשתמש ולהחזיק במקרקעין על בסיס הסכם המתנה, למרות שלא נרשמה על שמו. בפסק דינו של בית משפט השלום, עליו ערערו המערערים, נקבע כי למשיב זכות להחזיק ולהשתמש בדירה שבקומה העליונה של הבניין אך לא בדירה שבקומת הקרקע. בית המשפט מצא כי הסכם המתנה, אף שלא הושלם כדין, העניק ליחיאל ורומיה זכויות חזקה ושימוש במקרקעין וכי זכויות אלה עברו בירושה למשיב. עוד סבר בית המשפט כי המערערים אינם יכולים לבנות על הפרת הסכם השכירות עם קק"ל וכי החזקת המשיבה בנכס אינה עולה בקנה אחד עם תום הלב. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את הטענה כי יש להגביל את זכויותיה של המשיבה למבנה כפי שעמד בעת חתימת הסכם המתנה, וציין כי ההסכם התייחס למקרקעין ולא רק לבניין. באשר לאי סדרים בבנייה, הבהיר בית המשפט כי פסק דינו אינו מתיר בנייה בלתי חוקית אך השאיר את הנושא להתייחסות הגורמים הרלוונטיים. הערעור על פסק הדין נדחה, והמערערים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב.