ע"מ 2912/09

תקציר

המשיב, קטין, הואשם בארבע עבירות: שלוש עבירות של יידוי אבנים וסעיף אחד של הפרעה לחייל במילוי תפקידו. התביעה ערערה על החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב במקום לעכבו עד תום ההליכים. ערכאת הערעור דחתה את ערעור התביעה ואישרה את החלטת בית משפט קמא. שופט ערכאת הערעור ציין את הקשיים הראייתיים בתיק והדגיש את משמעות גילו הצעיר של המשיב – ארבע עשרה שנים ושמונה חודשים – ואת העובדה שאין לו עבר פלילי. בית המשפט הכיר בבעייתיות של הראיות בחלק מהאישומים, אך מצא די ראיות לכאורה כדי לתמוך באישום השלישי של יידוי אבנים. עם זאת, העבירה לא נחשבה חמורה דיה כדי להצדיק מעצר, במיוחד נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב והיעדר סכנה ממשית או חשש לבריחה. השופטת הדגישה את הצורך לנהוג בזהירות בקטינים והזכירה את השינויים שחלו לאחרונה בחוק המעניקים הגנות לקטינים במערכת המשפט הפלילי, לרבות הגבלות על חקירת קטינים. בהחלטה הוזכרה גם ההבחנה בין היחס לקטינים לבגירים במערכת המשפט. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעור התביעה, וסבר כי החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים הייתה ראויה. בנוסף, המליצה השופטת למשטרה לשקול קביעת כללים לחקירת קטינים הכוללים את המגבלות הקבועות בתיקון מס' 14 לחוק הנוער.