ע"פ 3610/23

תקציר

בית המשפט הדגיש את חומרתן הקריטית של עבירות נשק בשל הפוטנציאל שלהן לסכן חיי אדם ושלום הציבור. עבירות אלו נחשבות לנושא משמעותי במדינה, המחייבות ענישה מחמירה, לרבות עונשי מאסר ממושכים, כפי שהודגש במספר מקרים קשורים ותיקוני חוק. בית המשפט גורס כי גישה זו חלה באופן אוניברסלי על כל עבירות הנשק, ללא קשר לעברו הפלילי הקודם של הנאשם. יצוין, כי ערכאות ערעור בדרך כלל אינן משנות עונשים אלא אם קיימת חריגה ברורה מנורמות גזר הדין הקבועות או טעות משמעותית בשיקול דעתו של בית המשפט קמא. במקרה זה קיבל גוהר עונש קל יחסית בשל חלקו המכריע בעבירה, למרות עברו הפלילי והשיטות המתוחכמות בהן השתמש להברחת אמצעי לחימה. בית המשפט קבע כי אין מקום לשנות את עונשו, שכן בית המשפט המחוזי כבר שקל את הודאתו באשמה ואת נסיבותיו האישיות. לפיכך נדחה ערעורו של גוהר. באשר לחדאד, שהורשע בעבירה חמורה יותר מגוהר אך מילא תפקיד פחות, בית המשפט הכיר במעורבותו ברגע שנודע לו על התוכנית. מעשיו הפגינו תחכום, כמו שימוש באחותו למכס וטיפול בנשק. למרות גורמים אלה, עונשו של חדאד הופחת בשלושה חודשים כדי להבטיח אחידות בענישה, בהתחשב ברקורד הנקי שלו בהשוואה לעברו הפלילי העשיר של גוהר. שני המערערים נדרשים להתחיל לרצות את עונשם ביום 16.6.2024, בתיאום עם שירות בתי הסוהר. פסק הדין ניתן סופית ב-23 במאי 2024.