רמ"ש 18892-12-20

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא בעניין תביעת משמורת על קטין. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים לדחות על הסף את תביעת המשיב למשמורת. עם זאת, פסק הדין מכיר בכך שהמשיב אינו אביו הביולוגי של הקטין, ועל כן עילת תביעתו למשמורת אינה תקפה. החוק הישראלי אינו מכיר במצב של הורות משולשת, ומאחר שלקטין יש כבר שני הורים ביולוגיים, בית המשפט אינו יכול להיעתר לבקשת המשיב להורות פסיכולוגית. פסק הדין מדגיש כי הורות משפטית כרוכה הן בזכויות והן בחובות וכי ההסדר הרצוי של המשיב – הורות ללא כל חובות משפטיות – אינו מוכר בדין הישראלי. זאת ועוד, הדו"ח שהוגש לבית משפט קמא המליץ על דחיית בקשת המשיב, בקובעו כי הדבר אינו לטובת הקטין. טענותיו הסותרות של המשיב באשר להגדרתו ולתפקידו כלפי הקטין מערערות אף הן את טענתו. מאחר שהקשר של ההורים הביולוגיים לקטין נותר על כנו, והדו"ח תומך בתפקידו של האב הביולוגי, הערעור מתקבל והתביעה נדחית. המשיב יישא בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עורך דין.