ע"פ 7360/13

תקציר

פסק הדין דן בכלל שנקבע כי ערכאות ערעור אינן מתערבות בדרך כלל בעונשים המוטלים על ידי בתי משפט פרוצדורליים, אלא אם נפלה טעות מהותית שתוצאתה ענישה מופרזת. במקרה זה הורשעו ארבעה מערערים בתקיפה אלימה של שני אנשים, תוך שימוש במוטות עץ ככלי נשק. התקיפות תוכננו מראש וגרמו לפציעות גופניות שהצריכו טיפול רפואי. חומרת העבירות, יחד עם ניסיון התביעה העצמית של המערערים, הביאו להרשעתם. המערער 1 הורשע אף הוא בשיבוש הליכי משפט, והמערער 3 בהחזקת סכין שלא כדין. בית המשפט המחוזי שקל בגזר הדין גורמים שונים, ובהם הצורך בגמול ובהרתעה, נסיבות העבירות ונסיבות אישיות של המערערים. בית המשפט התחשב גם בחרטה של המערערים, בהודאתם ובמחילה שהעניקה להם משפחת המתלוננת. עוד מצדיק פסק הדין את חריגתו של בית המשפט מהמלצות שירות המבחן, ומדגיש כי לבית המשפט שיקול דעת לשקול מכלול רחב יותר של שיקולים והוא אינו מחויב לפעול לפיהם. בנוסף, טענת המערערים לאכיפה בררנית נמצאה בלתי מבוססת. בהתחשב בשיקולים אלה, הערעור על הפחתת העונש נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו. המערערים נדרשים להתייצב בבית המשפט הקישון במועד מסוים כדי להתחיל לרצות את עונשם.