בג"צ 482/71
צו עליון
תקציר
במקרה של "כושים עבריים" המבקשים להאריך את שהותם בישראל ולקבל אשרות עולה מכוח חוק השבות, אישר בג"ץ את החלטת שר הפנים לדחות את בקשותיהם. העותרים טענו לקשרי אבות לעם היהודי ולקיום מצוות מקראיות, אך בית המשפט מצא כי מנהגיהם אינם עולים בקנה אחד עם היהדות המוכרת לפי חוק השבות. חוק השבות קובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. העותרים לא עמדו בקריטריונים אלה. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של השר לפי חוק הכניסה לישראל, וציין כי למי שאינו אזרח אין זכות טבועה להיכנס לישראל או לשהות בה ללא אישור הרשויות, אלא אם כן הוכחה שחיתות או חוסר תום לב. למרות אהד שאיפותיהם של העותרים לחיות בישראל, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין להם זכאות חוקית לאשרות עולה. הצו המותנה לעיכוב הגירוש נדחה אפוא, אך בית המשפט הציע לשר הפנים לשקול מחדש את הבקשה לישיבת קבע לצד הקהילה הממוסדת בישראל.
בג"צ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים, משטרת ישראל, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, [23.1.72, 14.11.72, 7.12.72], עליון (7.12.1972)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.