עע"מ 44230-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין עע"מ 44230-01-26** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט העליון (המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט דוד מינץ) בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, עוסק בסוגיית פסיקת הוצאות משפט במקרים של עתירות לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), כאשר המידע נמסר לעותר בשלב מאוחר, לאחר הגשת העתירה. המערערת, עמותת 'עורכי דין לקידום מנהל תקין', טענה כי שיעור ההוצאות שנפסק לזכותה על ידי בית המשפט המחוזי נמוך מדי ואינו משקף את עלויותיה ואת הצורך בהכוונת התנהגות של הרשויות. **רקע רלבנטי ועובדות המקרה** המערערת, עמותה הפועלת לקידום מינהל תקין ושקיפות, פנתה למועצה המקומית לקיה בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע. משלא נענתה הבקשה במועד, ואף לאחר שליחת תזכורת, הגישה המערערת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בסמוך להגשת העתירה, או בסמוך לדיון בה, נמסר המידע המבוקש למערערת, והצדדים הסכימו על סיום ההליכים תוך הותרת נושא ההוצאות להכרעת בית המשפט. **ההחלטה בבית המשפט המחוזי** בית המשפט לעניינים מינהליים קבע את שיעור ההוצאות לטובת המערערת על סך 1,375 ש"ח. החלטה זו התבססה, בין היתר, על טיעוני המשיבים בנוגע למיומנותה של המערערת בהגשת עתירות לפי חוק חופש המידע, ובפרט על אופי "שבלוני" ו"שכפולי" של עתירותיה, וכן על פסיקת בית משפט זה בעניינים דומים. **הערעור לבית המשפט העליון – עקרונות משפטיים ושיקול דעת** 1. **שיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות:** בית המשפט העליון הדגיש, כי בכל הנוגע לפסיקת הוצאות משפט, מסור לערכאה הדיונית (במקרה זה, בית המשפט לעניינים מינהליים) שיקול דעת רחב, אף רחב מאוד. התערבות של בית משפט לערעור בשיקול דעת זה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים, כאשר נפלה טעות משפטית או פגם בשיקול הדעת. 2. **התערבות חריגה במקרים של אי-קבלת מענה לבקשות לפי חוק חופש המידע:** למרות ההלכה בדבר שיקול הדעת הרחב, בית המשפט העליון הביע בעבר "אי-נחת" מכך שעותרים לפי חוק חופש המידע, שהעתירות שלהם נמחקות לאחר מסירת המידע, אינם זוכים להוצאות משפט ראויות. מצב דברים זה, כך נקבע בעבר, "מצדיק התערבות חריגה בשיעור הוצאות המשפט שנפסק". הדבר נועד, כפי שמשתמע, הן למנוע "חיסרון כיס" לעותרים הראויים, והן להכווין התנהגות של רשויות שיענו לבקשות חופש המידע במועד. **הכרעת בית המשפט העליון בעניין זה** 1. **איזון על ידי בית המשפט המחוזי:** בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט לעניינים מינהליים נתן דעתו לפסיקה הרלבנטית, וכי החלטתו איזנה כדבעי בין הצורך בהכוונת התנהגות רצויה (קרי, מתן מענה במועד לבקשות לפי חוק חופש המידע) לבין ההוצאות הריאליות שהיו כרוכות בהגשת העתירה מבחינת המערערת. 2. **התייחסות לעניין "לקיה" ולאופי "שבלוני" של העתירות:** בית המשפט העליון התייחס בהחלטתו לטענות המשיבים בנוגע לאופי ה"שבלוני" של עתירות המערערת, וראה בכך שיקול רלבנטי להפחתת ההוצאות. ההתייחסות לפסיקות קודמות, כולל "עניין לקיה" (שבו נדונה בדיוק אותה המערערת מול אותה משיבה), מלמדת על קיומה של דפוס התנהלות של המערערת, ועל שיקול הדעת של הערכאה הדיונית להתחשב בכך כאשר היא פוסקת הוצאות. 3. **השבת אגרה כגורם מפחית:** העובדה שהוטלה הוראה להשבת האגרה למערערת, במסגרת פסק הדין המוקדם, נלקחה בחשבון אף היא. הדבר נועד להפחית את הנטל הכלכלי על העותרת. 4. **היעדר תימוכין לטענות על הוצאות בפועל:** בית המשפט העליון ציין כי לא צורפו חשבוניות או תימוכין אחרים שיבססו את שיעור ההוצאות הנטען על ידי המערערת. היעדר זה, על פי הפסיקה (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת), מחליש את טענתה בדבר שיעור הוצאות גבוה. 5. **דחיית הערעור:** לאור כל האמור, בית המשפט העליון קבע כי לא מצא הצדקה להתערבות בשיעור ההוצאות שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, ועל כן נדחה הערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **הדגשת האיזון בפסיקת הוצאות:** פסק דין זה מחזק את ההלכה כי פסיקת הוצאות אינה נועדה רק להשיב לעותר את הוצאותיו, אלא גם להביא בחשבון שיקולים נוספים, כגון יעילות הדיון, אופי ההתנהלות של הצדדים, והכוונה התנהגותית לעתיד. * **התייחסות ל"מערערת המקצועית":** נראה כי בית המשפט מכיר בכך שהמערערת פועלת באופן שיטתי להגשת עתירות לפי חוק חופש המידע. בעוד שהדבר מעיד על פעילות חשובה לקידום שקיפות, הערכאה הדיונית רשאית (ואף צריכה) להתחשב באופי ה"שבלוני" של העתירות, המוביל, ככל הנראה, להוצאות נמוכות יותר מאשר בעתירות ייחודיות. * **חשיבות התימוכין להוכחת הוצאות:** פסק הדין מדגיש את הצורך בהצגת ראיות (חשבוניות, קבלות) להוכחת שיעור ההוצאות הנטען. ללא תימוכין כאלו, טענות על הוצאות גבוהות עשויות שלא להתקבל. * **הגבלת ההתערבות של בית המשפט העליון:** פסק הדין מבהיר כי בית המשפט העליון יתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות רק במקרים קיצוניים, כאשר נפל פגם מהותי. **סיכום** פסק דין זה מאשר את החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים לפסוק הוצאות נמוכות יחסית למערערת, למרות היותה עותרת לפי חוק חופש המידע. ההחלטה מבוססת על איזון שביצע בית המשפט המחוזי בין הצורך להבטיח קבלת מידע לציבור לבין התנהלותה של המערערת, היעדר תימוכין מספקים להוצאות, והתחשבות בהחזר האגרה. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות, ואת הזהירות הנדרשת בהתערבות ערכאת ערעור.