ת"פ 2103-11-23

תקציר

גזר הדין המדובר עוסק במקרה של התעללות בין בני זוג, כאשר הנאשם תקף פיזית את בן זוגם בביתם. התקיפה הייתה אלימה והותירה את המתלוננת פצועה, ונעצרה רק כאשר בתם בת ה-14 של בני הזוג התערבה. מעשיו של הנאשם, על אף שהורשעו, הובנו ככאלה שבוצעו בסערת רגשות בשל חשד לבגידה. אירוע זה, למרבה המזל, לא גרם לפציעות חמורות, הודות להגעת המשטרה בזמן. השופט, בדיונם התייחס למספר מקרים דומים כדי לקבוע עונש הולם. פסקי דין קודמים קבעו תקדימים לעונשים הנעים בין עבודות שירות למספר שנות מאסר, בהתאם לחומרת התקיפה ולנסיבות. בהתחשב בחומרתה הקיצונית של אלימות בין בני זוג והשפעותיה המזיקות על זכויות היסוד של הקורבן, קבע השופט טווח ענישה הולם של 9 עד 24 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצויים. הגורמים שהקלו בעונש היו הודאתו של הנאשם באשמה, היעדר עבר פלילי ושיתוף הפעולה ביניהם בחיסכון בזמן שיפוטי. כמו כן, השופטת התחשבה בגילו של הנאשם, במעצרו הראשון ובתנאי הצפיפות בבתי הכלא. עם זאת, אופי התקיפה והפציעות שנגרמו למתלונן היו גורמים מחמירים. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר מותנה וקנס כספי בדמות פיצוי לקורבן. כמו כן הורה השופט להחזיר את המוצגים ונתן לצדדים זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום. פסק הדין נועד להעביר מסר של הרתעה מפני אלימות בין בני זוג, לבטא את העוול שבחוויית הקורבן ולהכיר בנזק הנפשי שנגרם.