ת"א 27235-09-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת משאית, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת העיקרית הייתה על היקף הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. בית המשפט קבע כי לתובע נקבעה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 20% עקב פגיעה בברך שמאל ונכות קבועה בשיעור של 10% בכתף ימין שאינה קשורה לתאונה. עוד קבע בית המשפט כי לתובע היו בעיות אמינות והוא הגזים בפגיעותיו. בית המשפט קבע את נכותו התפקודית בשיעור של 20%. בגין הפסדי שכר בעבר, פסק בית הדין לתובע 172,962 ₪, בהתחשב בעברו התעסוקתי המעורער ובשכרו טרם התאונה. בגין הפסדי שכר עתידיים פסק בית הדין 247,218 ש"ח, בהתבסס על שכר של 10,423 ש"ח לחודש, המשקף ניכוי של 70% בשל בעיות אמינות של התובע והכנסות עבר. כמו כן פסק בית המשפט 35,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, 25,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד, ו-39,520 ₪ עבור נזק לא ממוני. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי הסכום הכולל שחבה הנתבעת לתובע הוא 451,298 ₪. סכום זה, בצירוף שכר טרחה וריבית נוספים, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום. ניתן היה לפרסם את פסק הדין מבלי לציין את שם התובע או פרטים מזהים, שכן מדובר בתביעת נזקי גוף.