בג"צ 1529/15

תקציר

יש לדחות את העתירה, המבקשת ללמד ערבית ספרותית כשפה זרה ולא כשפת אם. קביעת התכנית החינוכית בבתי הספר במגזר הערבי נתונה לשיקול דעתו המקצועי של המשיב, המוסמך על פי דין לקבל החלטה זו. בית המשפט לא יתערב בהחלטה זו שכן היא מבוססת על הידע והמומחיות המקצועיים של המשיב, ואין סטייה ברורה וקיצונית ממתחם הסבירות. החלטת המשיב שלא להכיר בערבית ספרותית כשפה זרה היא החלטה סבירה, לאחר בחינה מקיפה. הנושא כבר נבחן על ידי גורמים מקצועיים, שגיבשו מדיניות להתמודדות עם הפער בהישגי התלמידים. בית המשפט מתחשב גם בעובדה שהוראת שפת אם כשפה זרה היא בעייתית ושערבית ספרותית היא שפה מכובדת בעולם. כמו כן, יש לדחות את חלקה השני של העתירה, המבקש להקל על תלמידים דוברי ערבית בבחינה הפסיכומטרית, משום שקיים סעד מקומי חלופי. העתירה נדחית, ולא נפסקו הוצאות.