דנ"א 2485/23

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מתייחס להחלטה לדחות בקשה לדיון נוסף, תוך הדגשת התנאים שבהם מוצדק דיון חוזר כזה. על פי חוק בתי המשפט, פסיקה חדשה חייבת לסתור החלטה קודמת של בית המשפט העליון או להציג סוגיה חשובה, חדשה או מורכבת המצדיקה דיון חוזר. נקבע כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת בקריטריונים אלה. באופן ספציפי, הטענות סביב חישוב הפסדי השכר העתידיים של נפגע עצמאי מעל גיל 70 נדחו, שכן ההחלטה נעוצה בנסיבות מקרה ספציפיות ולא בסטייה מאמות המידה המשפטיות הקיימות. יתר על כן, בית המשפט סבר כי הפחתת הפיצויים על ידי ערכאת הערעור עולה בקנה אחד עם הערכת הנזק במלואה ולא מתערבת שלא בצדק בהערכות בית המשפט קמא. צוין כי לא הייתה חריגה מפורשת מהחוקים הקיימים, וההערכה התבססה על הסכום המופרז שנפסק בתחילה, ללא תימוכין ראייתיים הולמים. טענות נוספות לפיהן התערבה ערכאת הערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר, כגון גיל העבודה של עורכי הדין, נדחו אף הן. בית המשפט שב והדגיש כי חריגים לעקרון אי ההתערבות בממצאים עובדתיים חלים במקרים המתאימים, ודיון נוסף אינו דומה לערעור אחר. הבקשה נדחתה פה אחד, כאשר כל הבקשות להצטרפות להליך כ"ידידי בית המשפט" נדחו, ולא נפסקו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה.