תא"ק 9787-07-10

תקציר

התיק עוסק בבנק לאומי לישראל בע"מ שתובע את רב בריח מוצרי אבטחה בע"מ לפירעון חובות על בסיס כתב ערבות חתום על ידי הנתבע. הנתבעת ביקשה להתגונן מפני התביעה, שבית המשפט התיר לה באופן חלקי על סמך הסכמת הבנק. בית המשפט סירב לאפשר לנאשם להעלות מספר טענות להגנה עצמית. ראשית, הנתבעת טענה כי יש לאפשר לה לקזז את חוב הערבות בתוספת ריבית מופרזת על ידי הבנק על חשבונות החברות של קבוצת רב בריח. עם זאת, בית המשפט דחה זאת, והסביר כי זכות הקיזוז חלה רק על חובות בין הצדדים ואינה יכולה לחול על צדדים שלישיים. למרות שהתייחסו לחברות כאל התחייבות משותפת, בית המשפט ציין כי אין בכך כדי להקנות לנתבעת זכות קיזוז העומדת לחברות אחרות בקבוצה. דו"ח המומחה בעניין חיובי היתר נעדר הבחנה בין חשבונו של הנאשם לבין חשבונות קבוצתיים אחרים, ולכן לא יכול היה להצדיק מתן רשות להגנה זו. שנית, נדחתה גם הטענה כי הבנק סיכל מכירת פעילות החברה והתרשל בגביית חובות הלקוחות. בית המשפט ציין כי טענות אלה עמומות וחסרות ביסוס, וכל רשלנות תיוחס לכונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט, ולא לבנק. טענות כאלה צריכות להיות מופנות כלפי כונס הנכסים ואינן רלוונטיות להליך הנוכחי. הנתבע לא סיפק פירוט או כימות מספקים לטענות אלה, והכלל לכינוס נכסים מונע לייחס את פעולות הכונס לבנק. לפיכך, בית המשפט לא התיר לנתבעת להשתמש בטיעונים אלה להגנתה. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי לנאשם לא הוצג סיכוי סביר להצליח בהגנות אלה, ובית המשפט כיוון את התיק להכרעה קדם משפט.