תע"א 512/07

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, נעצר ונכלא ביום 2.3.2005, דבר שהביא לסיום העסקתו. הוא תבע את הנתבעת לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים, אך בית הדין פסק לטובת הנתבעת. השופטת קבעה כי העסקתו של התובע הופסקה בשל מעשה האלימות בו ומאסרו לאחר מכן, ולא בשל פעולה כלשהי מצד הנתבעת. תקופת היעדרותו של התובע (22 חודשים) הייתה ארוכה מכדי להיחשב זמנית, ולא הובאו ראיות לכך שהודיעו לנתבע מראש על ריצוי עונשו של התובע או שהיה הסכם לחזרתו לעבודה לאחר ריצוי עונשו. זאת ועוד, צו ההרחבה בענף התחבורה משנת 2001, שהתובע השתמש בו כדי להצדיק את תביעתו לפיצויי פיטורים, אינו כולל הוראות המחייבות את המעסיק להפריש או להבטיח פיצויי פיטורים. הצו מחייב רק הפרשות מעסיקים לקופת גמל לפיצויי פיטורים, שהיו בתוקף רק בשנת 2007. בנוסף, מצא בית המשפט כי עסקיה של הנתבעת התמקדו בעיקר בייצור ושיווק כימיקלים, והשינוע היה רק חלק משני מפעילותה. לפיכך, צו ההארכה לא חל על הנתבע. כתוצאה מכך, נדחתה תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים, והוא חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 6,000 ₪ בתוך 30 יום. השופט גם העניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.