ע"א 275/09

תקציר

המערערים, שהם דיירים, ערערו על החלטה הנוגעת לנכס המושכר שלהם וביקשו מבית המשפט לדון מחדש כמעט בכל ממצא שהוא. לגופו של עניין, הם ביקשו רשות להחזיק סככה שנבנתה לאחרונה על הנכס, דבר שבעל הבית (המשיב) התנגד לו. בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הסככה נבנתה ללא הסכמת המשיב ובניגוד לחוקי התכנון והבניה. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהסככה נחוצה לעסקיהם של המערערים, אך הסכים עם עמדת המשיב בשל פסק דין סופי קודם שהורה על הריסת הסככה. התנהלות המערערים, שהתאפיינה בחוסר תום לב, השפיעה אף היא על ההחלטה. הם המתינו לתוצאות מאבקים משפטיים קודמים לפני שהגישו בקשה להיתר לבניית הסככה, מה שהעיד על חוסר תום לבם. כמו כן, עמד בית המשפט על טעותה של הערכאה הנמוכה יותר בפרשנות הדין בדבר סמכותם של בתי הדין לשכירות. בעוד השופטים הסכימו כי המחוקק אינו כולל תנאי סף בחוק, הם הבהירו כי פעולות חד צדדיות של דייר צריכות להוות שיקול משמעותי. עם זאת, טעות זו לא שינתה את התוצאה, והערעור נדחה פה אחד. כן חויבו המערערים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.