ת"א 24729-05-22

תקציר

ועדת הערר החליטה כי אין קשר סיבתי בין הנזק העצבי של התובע לבין תאונה קודמת, וציינה כי נכותו הנוכחית נבעה אך ורק ממצב רפואי קודם ומניתוח. עם זאת, הוועדה לא התייחסה לשתיים מטענות התובע. ראשית, כי כושר השתכרותו נפגע משמעותית לאחר התאונה, ושנית, כי המסמכים הרפואיים מצביעים על החמרה במצב כתפו כתוצאה מהתאונה. השופטת ציינה כי נימוקי ועדת הערר היו חלקיים ולא התייחסו די הצורך לטענות התובע או הסבירו את הפער בין קביעתה לבין זו של הוועדה הראשונה. מאחר שלתובע אין כל דרך לחקור את רופאי הוועדה, קבע השופט כי יש לאפשר ראיות לבירור הסוגיות ומינה מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בקשת התובע להביא ראיות הסותרות את קביעת המל"ל נענתה, והנתבע חויב בהוצאות התובע בסך 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאה הסופית. מכתב נפרד יישלח בנוגע למינוי מומחה לאורתופדיה.