ע"א 597/89

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על גובה הפיצוי שנפסק לנפטר בעקבות תאונת דרכים, המכונה התאונה הראשונה. השאלה המרכזית היא האם התרחשותה של תאונה שנייה, שתוצאתה מותו של הנפגע, צריכה להשפיע על הפיצוי שייפסק בגין התאונה הראשונה. פסיקת בית המשפט העליון מתמקדת בקבילותן של ראיות חדשות בערעורים ובהשפעת האירועים הבאים על חישובי הנזק. על פי פסק הדין, ערכאת הערעור נרתעת בדרך כלל מלהסתמך על ראיות לאחר פסק הדין, במיוחד במצבים לא יציבים שעשויים להשתנות בעתיד, כדי להבטיח את סיום ההתדיינות המשפטית. עם זאת, נעשה חריג לשינויים משמעותיים בנסיבות, כגון מותו של התובע. בית המשפט קובע כי יש להתיר ראיות בדבר מותו של המנוח בסמוך לאחר פסק הדין של הערכאה הראשונה, שכן מדובר בשינוי נסיבות קיצוני. לפיכך, הפיצוי שנפסק צריך לשקף את מועד פטירת המנוח ולא מעבר לו. עיזבון המנוח יכול לתבוע פיצויים כתוצאה מהתאונה השנייה מהאחראים לה. פסק הדין מתייחס גם להסכמת הצדדים על תיקונים אחרים בפסק הדין, אשר ישולבו בפסק הדין. באשר להוצאות, בית המשפט מחליט שלא לתת הוראות נוספות לגביהן.