עע"מ 2569/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לעתירה שהגיש קצין משטרה שביקש להתקדם לדרגת רב-פקד. הקידום של הקצין נמנע ממנו מספר פעמים והוא טען כי החלטות המשטרה אינן ראויות, שרירותיות ובלתי סבירות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערר וקבע כי למשטרה שיקול דעת רחב בענייני כוח אדם ומינויים. הקצין לא הציג כל ראיה למעשים פסולים מצד המשטרה ולכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב. בנוסף, נדחתה גם טענתו של הקצין כי היה צריך לקודם לדרגת רב-פקד כבר בשנת 2001, שכן בית המשפט מצא כי המשטרה פעלה בכנות בניסיון למצוא פתרון לסוגיה וכי השיהוי לא היה חריג. בית המשפט דחה גם את הטענה כי מכרז הקידום בו זכה נושא המשרה בשנת 2016 נתפר עבורו, וכינה זאת טענה בלבד. לבסוף, קבע בית המשפט כי זכותו לדחות את העתירה בשלב הדיון המקדמי ללא הסכמת הצדדים וללא קיום דיון נוסף. השופט נ' הנדל והשופט א' שטיין הסכימו עם הכרעת הדין.