ה"פ 6914-03-14

תקציר

המבקשים ביקשו פסק דין הצהרתי לפיו הארנונה השנתית על הנכס המושכר שלהם תיוותר על סך של 22,304.47 ₪, כפי שהובטח לכאורה על ידי בא כוח המשיב. עם זאת, השופט פסק נגד המבקש. הם לא הצליחו להוכיח שאכן נקב בסכום זה לפני חתימת החוזה. בנוסף, הצהרת הנציגה לא היוותה הבטחה מנהלית, שכן היא נעדרה סמכות להבטיח הבטחה כזו, וכל סיווג שגוי של הנכס היה בלתי חוקי ולא ניתן היה להנציחו. השופט הדגיש גם את עקרון השוויון בגביית המס, שייפגע קשות אם בקשתו של המבקש תיענה. עוד נטען, כי היה על המבקש לדעת כי קביעות המס עשויות להשתנות, וכי האינטרס הציבורי ביציבות משפטית ובהסתמכות על החלטות מנהליות גובר על האינטרס של הפרט. לפיכך, נדחתה בקשת המבקש למתן פסק דין הצהרתי, והמשיבה נדרשה לתקן את סיווג הנכס. זאת ועוד, השופט קבע כי המשיב אינו יכול להטיל על המבקש תשלומים רטרואקטיביים, שכן הדבר אינו מוסמך על פי דין ופוגע בעקרונות של צדק והגינות. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.