ע"פ 5796/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שנגזר על המבקש. על פי החוק, על בית המשפט לשקול את חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, סיכויי הצלחת הערעור, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות של המבקש. בעוד הכלל הוא לבצע את גזר הדין בהקדם האפשרי, ביקש המבקש עיכוב בנימוק של ערעור על ההחלטה. טענתו של המבקש התמקדה בערעור על המהירות בה קבע בית המשפט כי נהג אך הכיר בכך שנהיגתו המסוכנת הובילה לתאונה. עם זאת, השופט מצא כי טענות אלה שייכות לדיון בערעור וכי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להצלחת הערעור. מאחר שגזר הדין היה מבוסס, ותקופת המאסר הייתה ארוכה ומשמעותית – שמונה שנים – נדחתה הבקשה. החלטה זו מביאה בחשבון גם את התנאים המגבילים בהם שוחרר המבקש ואת העובדה שהתייצב בכל הדיונים. גם הבקשה לעיכוב תשלום פיצויים נדחתה בשל סיכויי ההצלחה הנמוכים של הערעור. לפיכך, הבקשה נדחתה, אך למבקש ניתנה שהות עד ליום 6.11.2022 להיערך לעונשו.