בע"מ 3259/11

תקציר

בשנת 2003 חתמו המבקשת והמשיבה על הסכם ממון וגירושין, שכלל התניה לאיזון זכויותיהם הפנסיוניות באמצעות תשלומים שנקבעו על ידי אקטואר מוסכם. בית המשפט לענייני משפחה בקריות אישר הסכם זה בשנת 2005. עם זאת, בהמשך הגיש המבקש תביעה לביטולו, בנימוק של שינוי נסיבות עקב פרישה מוקדמת בגיל 54 במקום 67 הצפוי. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה אך הורה לאקטואר לחשב מחדש את התשלומים. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את התביעה, תוך שהוא מאשרר את תוקפו של ההסכם ומדגיש את עקרון הסופיות. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, בטענה כי שינוי הנסיבות מצדיק דיון בהתאמת ההסכם. שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה וציין כי היא נוגעת בעיקר לשינוי נסיבות ספציפי ולא מעוררת שאלה משפטית כללית. השופט הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והדגיש כי הסכמת הצדדים וסופיות ההסכם הכבידו מאוד במקרה זה. כמו כן, טענות המבקש בדבר גיבוש ההסכם וחוסר תום הלב הנטען של המשיב נבחנו ונדחו. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה אף היא, תוך שהיא מורה למבקש להעלות כל התנגדות במסגרת הליך ההוצאה לפועל. מאחר שהמבקש לא ביקש הוצאות, לא נפסקו הוצאות. בפסק הדין נקבע כי בקשת רשות ערעור על תנאי הסכם הגירושין נדחתה.