רע"א 2949/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי שאישר החלטה של בית משפט השלום. החלטה זו הורתה על פינוי המבקשים, שהפעילו בית כנסת בקומת הקרקע של מבנה בבעלות המשיב. הפינוי היה אמור להתבצע לאחר מחלוקת ארוכת שנים על תנאי ההיתר שהעניקה למבקשים שימוש בשטח. תחילה פנו המבקשים לבית משפט השלום בבקשה לעיכוב ביצוע, אך בקשתם נדחתה, ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי, שדחה אף הוא את בקשתם. בבקשה הנדונה כעת טענו המבקשים כי עיכוב הביצוע יהיה לטובתם, שכן לבית הכנסת תפקיד חשוב בקהילה. עוד טענו כי לא ניתן יהיה להעביר את היישוב כולו למקום אחר וכי זכויות הקניין של המשיב לא ייפגעו באופן משמעותי מהעיכוב. כמו כן, הם טענו כי לא היה להם די זמן להיערך לפינוי וכי קיימות החלטות משפטיות בפסק דינו של בית משפט השלום שעל ערכאת הערעור להתייחס אליהן. עם זאת, השופט ציין כי הבקשה לעיכוב ביצוע כבר נדונה בשתי ערכאות וכי למבקשים היה די זמן להיערך לפינוי, והמשיב התחייב שלא להיפטר מהנכס המדובר. עוד נקבע בפסק הדין כי מאזן הנוחות לא היטיב באופן משמעותי עם המבקשים, וסיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים. לפיכך, החליטה השופטת כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, מה גם שהדבר יהווה את הגלגול השלישי של הסכסוך. פסק הדין נחתם בהדגשת זכותו של המשיב ליהנות מפסק הדין לטובתם וכי פינוי המבקשים לא ימנע את השבת המצב לקדמותו אם יצליחו בערעורם. בקשת רשות הערעור נדחתה.