בש"פ 5443/03

תקציר

במקרה שלפנינו, המערער, יחד עם שניים נוספים, הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות בעקבות קטטה אלימה במועדון בחיפה. המערער, שזוהה על ידי המתלונן ועדים נוספים, ניסה לכאורה לדקור את המתלונן ופצע אדם נוסף שהתערב. בערעורו של המערער נטען כי אין כל ראיה לכאורה להחזקת סכין, דבר המערער על תוקפו של מסדר הצילום שהוביל לזיהויו, וטוען כי אין הבדל מהותי באשמה לעומת נאשם שותף, מימון, ששוחרר בתנאים מגבילים. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שימת דגש על הראיות המהותיות, לרבות זיהוי המתלונן והודאתו המאוחרת של המערער בנוכחותו בזירה. בית המשפט ציין את חומרת מעשיו של המערער בהשוואה לאלה המיוחסים למימון, אשר לכאורה אחז בגרזן, והדגיש את עברו הפלילי המחמיר של המערער שכלל ריבוי עבירות אלימות, המצדיקות עוד יותר את מעצרו. בנוסף, בית המשפט קבע כי הבדלים בעוצמת הראיות וברישום הפלילי בין הנאשמים מצדיקים יחס מבחין. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ההחלטה הראשונית להמשך מעצרו של המערער עד לסיום ההליך, תוך שימת דגש על חשש חברתי מעבירות אלימות בנשק וחיזוק ההבחנה בין עניינו של המערער לעניינו של מימון.