בד"מ 114/03

תקציר

חברת ביטוח הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עורך הדין שלה, חנילון, בגין אי דיווח והעברת ההכנסות מתיקי לקוחות לחברה. מערכת היחסים בין חברת הביטוח לחניילון לא הייתה אופיינית, שכן לחברה מערכת מורכבת להעסקת עורכי דין ומעקב אחריהם. חניילון לא השיב לפניות רבות של החברה בנוגע למצב התיקים והכספים. בסופו של דבר גילתה חברת הביטוח כי חניילון קיבלה כספים אך לא העבירה אותם - בחלק מהמקרים העיכוב היה מעל חמש שנים. בעקבות התלונה החזיר הנילון את כל הכספים בצירוף ריבית. בית הדין המשמעתי הרשיע את חניילון בכל סעיפי האישום למעט מקרה אחד, ומצא אותו אשם במעילה, הפרת חובת אמונים ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין. הרוב בבית המשפט גזר עליו השעיה של חמש שנים מעיסוק בעריכת דין. דעת הרוב סברה כי מדובר בעונש חמור אך הכרחי בהתחשב בחומרת עבירותיו של חנילון, שפגעו בכבודו של מקצוע עריכת הדין והפרו את אמונו של מרשו. הם לקחו בחשבון גם את נסיבותיו האישיות ואת העובדה שהחזיר את הכספים. בחוות דעת חולקת המליץ עו"ד ליאור אפשטיין על השעיה של 18 חודשים, תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות של חנילון, חרטה כנה ועובדות המקרה האובייקטיביות. אפשטיין טען כי השעיה קצרה יותר, בשילוב קנס והוצאות, יאפשרו לחניילון להשתקם ולחזור למקצוע עריכת הדין.