בש"פ 2563/23

תקציר

פסק הדין מפרט את הפרמטרים להגבלת פרסום פרטי חקירה או שמו של חשוד בתיק עבירת ביטחון. על פי סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט, בית משפט יכול לאסור פרסום מידע כאמור אם הדבר דרוש לשם הגנה על החשוד מפני פגיעה חמורה, ורק אם הנזק הפוטנציאלי גובר על האינטרס הציבורי בפרסום. הוראה זו נועדה להגן על חשודים שטרם הוגש נגדם כתב אישום, שכן ניתן לאסור פרסום שמם אלא אם בית המשפט קבע אחרת. ברגע שמוגש כתב אישום נגד חשוד, החישוב משתנה. על בית המשפט למצוא טעמים מיוחדים להמשך איסור הפרסום, שכן העניין הציבורי בפרסום שמותיהם של נאשמים גבוה מזה של חשודים. כמו כן מודגש עקרון פומביות השימוע, במיוחד במשפטים פליליים, שיש להם משקל רב יותר מאשר בהליכים שלפני הגשת כתב אישום. סעיף 68 לחוק בתי המשפט מאפשר קיום דיונים בדלתיים סגורות רק במקרים ספציפיים, כגון עבירות מין או עבירות נגד בני משפחה, אך לא בעבירות ביטחון המדינה, דבר המעיד על חומרתן. במקרה הספציפי הנדון, הפגיעה הפוטנציאלית בשם משפחתו ובמעמדו החברתי של המערער אינה מהווה סיבה מיוחדת להגבלת הפרסום, שכן היא חלה על מרבית הנאשמים בתיקים ביטחוניים. לפיכך, הערר לצו איסור פרסום נדחה, ופרסום שמו של המערער מותר.